זה יתכן ? זה אפשרי ?

היא, הגבירה שהיתה לי,

אמרה לי תמיד - "יש לך פוטנציאל, אפשר להגיע איתך רחוק"....

לא הבנתי,

זה טוב ?, זה לא משהו ?,

אבל, לא שאלתיה.

כן, מגיל קטן, אפילו המורות אמרו ע/לי - יש לו/ך פוטנציאל...,

בלימודים כנראה הצלחתי להגשים הפוטנציאל הגלום בי,

בשאר התחומים ? - לא ממש...

איך הייתי רוצה לחוש ראוי,

לנצל את הפוטנציאל הגלום בי (לכאורה),

וגם אם אינו קיים,

שאדע שהגעתי לקצה גבול יכולתי...

עד היום לא ממש יודע יכולותיי...

היא ידעה "לנצל" הפוטנציאל,

היא הוליכה אותי עד הקצה,

ותמיד עוד קצת.

זה היה מטריף לשמש אותה,

לעמוד בציפיותיה,

להצליח לדחוף את גבולותיי....למענה...