זה יתכן ? זה אפשרי ?

אנו הולכים יחדיו לכנס מקצועי בבית מלון מהודר הנמצא על שפת הים של תל אביב,

אני מדבר עימה,

סביבנו ישנם אנשים נוספים,

קולגות, לקוחות.

אנו מנהלים שיחה,

לכאורה "רגילה" בין קולגות,

אבל השיחה מתנהלת בצורה חריגה,

היא השולטת עלי,

היא מצווה עלי,

היא מדברת אלי בהתנשאות,

וזה טוב לי, זה כמובן טוב לה,

היא מסננת אלי: "תשפיל מבטך, ו- מיד !" [ איך אני נזקר למראה סימני קריאה ],

אני כמובן מציית,

ואז היא ממשיכה בטון המצווה,

"גם כאשר אנו מוקפים באנשים, אתה עם מראה מכובד, נערץ, לעולם אל תשכח, מי אתה, של מי אתה, ברור ?!",

אני מהנהן בכניעה.

והיא ממשיכה,

"כעת אתה הולך לנקודת הקפה ומביא לי הפוך, ברור ?!",

אני מהנהן,

והיא ממשיכה: "לך !",

אני עושה צעדיי לעבר פינת הקפה,

ממתין בתור,

אני מגניב אליה מבטי,

כה טוב לי "מקומי" עבורה,

היא ממשיכה לטופף על עקביה,

מחייכת לכל עבר, מושכת תשומת לב,

מלכה שהיא...,

אני שב אליה עם הקפה שלה ביד אחת והקפה שלי בידי השניה,

היא מתבוננת, ויורה לעברי: "מה ביקשתי ממך ?!",

אני משיב: "ביקשת קפה, גבירתי",

היא מתבוננת בי במבט חד: "אז למה יש לך שתי כוסות ?, הרשתי לך לקחת גם לעצמך ?",

אני מבין את טעותי, ומשיב: "לא, גבירתי",

והיא מחייכת: "יפה, תניח את הקפה בצד" ותוך כדי היא דורכת על נעלי,

ומיד שומטת את צרור המפתחות שלה,

מסתכלת עלי ועם עיניה מסמנת לי להרים הצרור,

אני מתכופף להרים,

והיא מסיטה את רגלה מנעלי ודורכת על ידי,

האולם מלא,

אבל אנו בסשן פרטי ואינטימי...

חייב לסיים...אבל...זה כה מחרמן...