זה יתכן ? זה אפשרי ?

לוגם את היין האדום מהכוס הגבוהה,

חושב לעצמי...

הלכתי לבקרו היום,

הוא כבר זקן, חלש, דיי מותש,

ולחשוב איך רדה בי,

איך היה מחטיף לי.

היום כאב לילדים,

אני מבין יותר על החיים,

מעולם, אבל מעולם, לא הרמתי יד על מי מילדיי,

לא עלבתי בהם,

לא לגלגתי עליהם,

לא הבכתי אותם,

הלוואי וילדיי יצאו טובים ממני,

לא פגומים שכמותי,

כאחד החש לאחר תאונת שסי קשה.

התחושות הן סוביקטיביות  לחלוטין,

החיצוניים, שלא ממש מתעכבים להכירני,

לא מסוגלים להבין מה חש, מה חווה,

ואולי טוב שכך...

* אז לא כתבתי על סשן מחרמן, אבל אין לי מקום אחר לכתוב על תחושותיי...