זה יתכן ? זה אפשרי ?

הגעתי למקומות רחוקים,

מקומות שאחרים לא הגיעו, ורבים גם לא יגיעו,

הגעתי למקום שאני מוכר,

למקום שאני מוערך (לדעתי, לא תמיד בצדק...),

אבל,

זה לא המקומות שרציתי להגיע אליהם,

והיסכול עמוק,

מבחוץ מי שיראה אותי,

נראה טוב,

מרשים, בעל נוכחות,

מראה שחצני אפילו, 

תמיד לבוש בקפידה,

תמיד מריח טוב,

תמיד עם חיוך,

נוהג במכוניות הנכונות,

אבל הפבנים, "הבפנוכו",

הוא אחר,

הוא כואב,

הוא מכאיב,

הפער בין מי שאני נראה לבין מי שאני חש,

הוא הפער בין המגדל אליו מטפסים לקפוץ בנג'י, לבין הקרקע,

רק שאני קופץ ללא חבל...

המכה היום-יומית קשה...