זה יתכן ? זה אפשרי ?

אותו אדם עליו כתבתי אמש,

אדם ערכי, אהוב, צנוע,

וכן הוא גם אישיות ציבורית, אחת החשובות בארץ,

והוא מחשיב עצמו חבר שלי,

ברור שזה כבוד עבורי.

עם כל הלחץ בו הוא מצוי, הוא לא שוכח אותי (ממש לא מובן מאיליו) הוא אוהב לעזור לי, לסייע. 

ובמהלך השיחה ביננו, שהוא יזם,

הוא אומר לי: "משה, אני אוהב אותך, אתה מזכיר לי את עצמי" [ טוב, לא קרא לי משה...כי זה לא שמי ],

שום דבר לא הלך לו (ולי) חלק בעולם,

והוא מנסה לעודדני שיהיה בסדר,

ואני מחייך אליו במרירות,

"איך יהיה בסדר, כבר מימים ימימה הלינו על כך ש: דרך רשעים צלחה, אותם תחמנים, אלו שדורכים על אחרים"...

ומתי ? מתי יהיה בסדר ? אני לא נעשה צעיר יותר...

כבר הייתי אמור להיות אחר, להתנהג אחרת, לחוות דברים אחרת...

לא היה לו מה לענות...

ואני מענה את נפש, 

במקום לעשות משהו בקשר לעבודתי...

טיפש שכמותי