לפני 4 שנים. 26 באוגוסט 2019 בשעה 11:49
אני נזכר בשיחות שהיו לי עם אבי,
הוא, עקב ההיסטוריה שלו,
לא נתן אמון בבני-אדם,
וכך הוא גם חינך אותי לנהוג.
ואני, עוד בהיותי ילד קטן, הייתי מקשה עליו,
"אבל אבא, למה אחרים סומכים עלי, ולי אסור לסמוך על אחרים",
והוא ענה לי: "כי אתה אחר".
וכמה הוא צדק,
אני"אחר",
אני איש של מילה,
אני איש של כבוד,
אני לעולם לא אבטיח דבר מה שיש סיכוי שלא אעמוד במילתי.
ואני כה כועס עליו שכך הוא חינך אותי,
שאני "אחר",
שהרי "הרגילים" הם היוצאים נשכרים,
איזה פשוט זה להבטיח דברים ואח"כ לא לקיימם,
איזה קל זה לזרוע אשליות.
וכאשר אלו שנפגעו פוגשים בי לראשונה,
עדיין הם לא מאמינים,
חושבים אני כמו כולם,
אבל...אני "אחר"...וזה מתחבר גם לשהייתי כאתר הזה,
אני רוצה לזכות באמונם,
לזכות בהערכתם,
אני אחר...
הלוואי הייתי כמו כולם...