לפני 4 שנים. 6 בספטמבר 2019 בשעה 6:08
איני מצליח להתאושש מתחושת המועקה הקשה,
אני שוב ושוב חוזר לקרוא כל כתבה,
לראות כל תמונה,
של איתם תמיר הילד המתוק שקפץ אל מותו ביבנה.
כבר כתבתי שאני תמיד מזדהה ומתחבר לחלש, למוכה, לדחוי, לשונה.
במקרה הזה,
הילד המקסים הזה,
רק בן 10,
רק החלה שנת הלימודים,
מה עבר עליו ? מה ככ העיק על נפשו העדינה ? מה אמרו לו ? מה עשו לו ?
קראתי בכתבה אחת שאחרי שקפץ הוא עוד שכב על הקרקע ובכה,
גם אחרי הקפיצה המשיך לסבול,
לא, זה לא מגיע לאף אחד !
וכעת ההורים...איך אפשר להמשיך...
מי כמוני יכול להבינו...לא מכירו אבל נפער לי חור בלב...
נוח בשלום על משכבך...העולם כה אכזר..
