זה יתכן ? זה אפשרי ?

מצחיקה אותי,

צחוק מריר,

היא מתקשרת אלי: "שלום, מר ___ ?",

עונה: "אכן כן",

היא: "אני אחראית על ___ ושמעתי שאתה מומחה בתחום, ונשמח אם תבוא לשאת הרצאה בתחום לעובדים שלנו",

אני: "תודה על המחמאה, תני לי התאריכים ואחזור אליך עם תשובה",

היא: "נשמח מאוד אם התשובה תהיה חיובית",

אני: "אוקי..תודה",

והיא ממשיכה: "גם אם התאריכים לא יהיו נוחים, נמצא מועד שיהיה נוח עבורך...",

כאן חשדתי...מה את נשלטת שרוצה לרצותני ?

לא ! לא ! אני כזה....

מנתק וחושב לעצמי,

זו השיחה שאמורה להרים לי / אותי,

אני כה רוצה שירצו בי,

אני כה רוצה שיעריכו אותי,

אני כה רוצה שיזמינו אותי,

אבל, אני בכזה בור עמוק,

שגם שיחה שכזו לא מצליחה לעודדני,

אני חש כה לא מוערך,

כה פגוע,

כה עלוב,

אני כה שונא לשקר,

אני הרי יודע שבתוך תוכי,

נועדי להיות עבד/כלב/משרת/שליח/נהג...זה מי ומה שאני...

זה מה שהם רואים..

אבל זה מה שאני...