אני יוצא לקנות לי הקפה של בוקר שבת,
פוסע לעבר רכבי,
ואז אני שומע,
צעקות מכלי רכב לא רחוק,
אני מבין שמדובר על גבר הצועק על אישה,
הצעקות היו כה חזקות,
אני מבין שלא יכול להשאר אדיש,
מצד שני לא יכול להתערב,
אני עושה עצמי עסוק בנייד,
וממשיך להיות עירני למתרחש,
לאחר דין ודברים קשה מאוד,
אני מבין שהיא יצאה מהרכב בטריקת דלת,
הרכב זז מהמקום,
הבחורה לא רחוק ממני, בוכיה,
אני ניגש אליה,
שואל: "הכל בסדר ? צריכה עזרה ?",
היא מתבוננת אלי עם עיניה הבוכיות,
ומשיבה: "הוא עזב אותי כך ואין לי גרוש",
אני מפשפש בארנקי,
"אל תדאגי, הנה קחי 100 ש"ח",
שואל אותה: "להזמין לך מונית ?",
היא משיבה: "לא תודה, אסתדר...אתה מלאך, ומה שמך ? כתובתך ? איך אחזיר לך ?",
מחייך אליה: "הכל בסדר...אשמור על אנונימיותי, העיקר שתסתדרי"....
הלוואי ותמיד אהיה רק בצד הנותן,
למרות שכה זקוק לקבל...דברים מסוימים...