איך.. למה.. כל כך הרבה שאלות שאין להן תשובות... לפחות לחלק כן אקבל.. אבל רובן יישארו ללא תשובה...
לא היינו הכי בקשר, אבל כן חברות... ופתאום... פתאום הלכת... כזו צעירה גם... זה לא פייר... פשוט לא פייר... וזה קשה... איך מעכלים דבר כזה? לא מסוגלת לבכות... לא מסוגלת להרגיש כלום.. רק ריקנות... אפילו לא עצב... או כעס... כלום... ריק... הכל ריק... העולם הזה איבד הרבה.. את תהיי חסרה... השמחה שלך, הטוב לב שלך, האהבה שלך...
ואתה... אתה כה חסר לי... לא נפגשנו כבר הרבה זמן.. אני צריכה אותך... צריכה את החיבוק שלך.. החיבוק החם שמרגיש לי כה בטוח... כה מחזק... אבל איני יודעת מתי תשתחרר... ובקושי יכולים לדבר... זה כל כך קשה... לשנינו... אני רק רוצה להרגיש אותך.. שתגיד לי שהכל יהיה בסדר... שנתחיל את המסע הזה שקוראים לו החיים ביחד... לא רוצה לבלות עוד יום... עוד דקה בלעדייך...
החיים קצרים מידי. תעשו מה שעושה לכם טוב. תרדפו אחר החלומות שלכם. אתם לא יודעים מתי יגיע היום שלכם לעזוב את העולם הזה. תנצלו כל רגע וכל דקה שיהיה לכם טוב קודם כל, זה הכי חשוב, שיהיה לנו טוב ושמח.
ורק אז תנצלו את הזמן לעשות טוב לאחרים ולסביבתכם. תפיצו אהבה. לא שנאה.
