הרבה זמן עבר מאז שכתבתי
הרבה דברים קרו גם בזמן הזה
סיימתי שנה ראשונה בלימודים ואני כל כך מאושרת וטוב לי בלימודים, ומצליח לי גם ממש טוב!
הרבה שנים עברו מאז שראיתי את המספר הזה על המשקל, חוץ מזה שסוף סוף ירדתי מהמשקל התלת ספרתי, אבל 10 שנים שלא ראיתי את המספר הזה. הרבה יותר טוב לי עם הגוף שלי.
והחברים שלי? לא יכולתי לבקש חברים יותר מדהימים! אומנם יש לי מעגל חברתי סביר אבל יש את ה2-3 האלה, שפשוט כל כך מאושרת שיש לי אותם בחיים שלי.
הרבה התנסויות חדשות, וחוויות חדשות, אנשים חדשים, החלטות קשות אבל חשובות ומאוד מרגשות, ופשוט בדרך הנכונה.
אבל... זה מוזר לי... מוזר לי שטוב לי, ששמח לי, מפחדת עדיין ליפול. מפחדת להכשל, להתאכזב, להישבר... מפחדת לאבד את הטוב הזה והאושר הזה, למרות שעדיין יש ימים קשים אבל עדיין רוב הזמן תכלס טוב לי.
לפעמים גם נגיד מעצבן אותי קצת שאחד החברים שלי לא מבין שהשיטה שאני מטפלת בה בעצמי היא באמת עובדת ונכונה לי למרות שאולי לרוב האנשים זה לא עבד. אבל אני מבינה שהוא פשוט דואג לי וזה בא מאהבה, אבל עדיין..
בסופו של יום, תקווה ואופטימיות זה המפתח.
