החיים הרגילים ופחות

ו... למה הגעתי לאחר כמעט שנה בכלוב? לזה שאני א סקסואלית שמפחדת ומבחיל לי לחשוב אפילו על מין. 

האם יש מקום למישהי כזאת בכלוב? 

זאת באמת שאלה שאני רוצה למצוא תשובה עליה. 

שלא תחשבו, אני לא מאשימה פה מישהו מהכלוב. פשוט קרה מה שקרה וחוויתי מה שחוויתי. 

לפני שנה הייתי הרבה יותר פתוחה ומעוניינת בפגישות, עכשיו אני לא יוצאת מהבית, לא לחנות אפילו, על אילו פגישות ניתן לדבר? *צחוק עצוב*

יתכן שזה זמני, ואולי זה הקבוע החדש. אינני יודעת. 

אבל הרגע שהכי מפחיד אותי עכשיו זה שאני מגיע לנקודת הבדידות שאין לפנות ו/או לצאת ממנה.

_{I need help}