בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אגדה יפנית

מבט עיניים
רגש רגש ועוד רגש
עד הסוף ועוד קצת
לפני 6 שנים. 17 בפברואר 2018 בשעה 8:52

כמה כיף אורות הנרות ביום אפור ,

ממלא את הבית נרות ,הלהבה שלהן רוקדת בפראות בערך כמו הלב שלי.

 חמימות סמיכה הבית חלק מאיתנו

נושם איתנו

ואת מולי ,כמה מושלמת את דרך עיניי וכמה מושלם אני דרכך

כבר עירום מולך ואת מחייכת מלטפת את הגוף שלי במבטך

מתחיל לזוז לאט לקצב המוזיקה. הגוף שלי מגיב אליך ללא מילים.זה המחול הפרטי שלנו

קצה השוט שבידך חוצה את החזה שלי ברכות ,נוגע קלות בשפתיי ומסמן לי לרדת על ברכיי. מתחילות דפיקות הלב שלי .....

מתקרבת אלי מרשה לי להסניף אותך לתוכי ,יודעת כמה זה מרגיע אותי כמה ממכר .

שוב קצה השוט מלטף ,עכשיו את הפנים שלי.

כאילו מצייר אותן מחדש

ואז מפסק את השפתיים בעדינות.

הלשון יוצאת מעצמה החוצה , רטובה.....וקצה השוט מעביר בה רטט מענג .מסתכל לתוך עינייך ואת מסתכלת בעיניי .השוט נכנס עמוק יותר .הלב דופק חזק יותר ,הרגע הופך לנצח, לזמן אין משמעות .

רק למבט שלנו יש

והשוט נכנס לגרון.

ואז הכל קורה

קרבה ואז עונג 1963 - אתה נוגע ומסקרן
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י