אגדה יפנית

עוד ערב שכזה 

ערב שתייה שלי 

אני כאן ואת שם 

נגענו לשנייה והכל התעורר 

ואז אני כמו שאני, תמיד יוצא דפוק 

והפעם הייתי צודק ולא חכם . כמה דפוק ! 

עלה לי ביוקר שמיים שלי ! 

עכשיו משלם ביוקר. כל דקה שאני לא שלך כואבת 

חושב עליך בכל נשימה ! 

נזכר בכל דקה, כל שנייה , בכל מה שהיה .

הכי מאושר שהכרתי אותך שמיים שלי ! 

נתת לי תיקווה שיש בעולם הזה אישה כמוך 

אמיתית ! עוצמתית ! ומעל הכל מרגישה ! 

כמה שאני דפוק. אלוהים ! 

אז שוב מנקה את הבית

ושוב חוזר לחפש 

את עצמי בעולם שלי ....

עדיין תקופת מעליות אבל עכשיו כבר יותר רגוע 

לפחות חורף, אז אפשר לנוח קצת 

להנות מאמבטיה חמה לאור נרות קטורת ומוזיקה 

ולחכות .....

לחכות שאולי תתני עוד הזדמנות 

כמה הזדמנויות בן אדם צריך כבר ...

כנראה שיותר מכמה ....

דפוק 

את השמיים ואני האדמה

דפוק כבר אמרתי ....

שוב הלילה סוגר 

ושוב אני עף 

כל כך הרבה מחשבות. אפילו ברגעים שכבר לא צריך. 

אני עובד על טייס אוטומטי, אז כל מה שנשאר זה לחשוב. 

להבין את עצמי ואת העולם. וזה כל כך משתנה .

כמו מים ....

כמו הרוח ........

שופט את עצמי כל רגע מחדש 

כבר לא ממש סגור מה באופק 

כל כך הרבה מחשבות 

בא לי מדיטציה 

אני פשוט לא בקטע ( חוץ מהגרביים וכל זה ) 

אולי פשוט אלך לדוג . עדיף בגשם (בלי קרס) 

לנקות את המחשבות . 

מחלקת תשושי נפש נשמעת טוב לרגע ....

ואני אפילו לא עובד קשה 

אבל יש פרפרים, וזה לגמרי נחמד 

תמיד כיף פרפרים בלב, משהו חדש מתעורר 

מחשבה ....

רעיון....

ריח חדש ....

צליל חדש .......

ממשיכים קדימה ! 

LSD עייף בשנת 2019 

בקרוב סיבוב נוסף 

2020 נשמע טובבבבבבב 

אני כאן 

     אני מחכה 

שוב לבד (כמו שקורה מפעם לפעם)

שוב מרגיש אבוד, אבל הפעם קצת אחר (כמו שכבר חשבתי בעבר)

הערכה עצמית / רגישות גבוהה 

ועכשיו הכל מתחיל מהתחלה (כמו כל פעם מחדש)

מחשבה 

      מציאות 

               דמיון 

                      (                      ) 

אני זקוק

זקוק למשהו אחר

מתחשק לי לקעקע על הגוף את כל השמות 

כל מי שהשפיע על חיי 

אתחיל בהורים ואז בעצמי 

אחר כך תבוא האחת 

ואז מהתחלה 

הנשים ...

אני

הגברים .....

אני 

העולם ....

אני. אני. אני 

כמה מעצמי שבא לי למות 

אנרגיה. מחשבה. הרגשה. 

הכל מתערבב. ימים קשים .

וזו רק ההתחלה 

כל כך הרבה שנים רציתי שקט

מין הסתם ברגע שקיבלתי אותו יצאתי מדעתי .....

גבוה מידי בצד אחד

נמוך מידי בצד אחר

מהיר, איטי בקיצור לא מאוזן

והאש בוערת בתוכי ואני רוצה ומשתוקק ולא מוצא

חוויות מגיעות בגלים

מייצר מציאות לרגע יונק אותה ומאבד אותה

כל אדם הוא עולם

עולם שלם שמשתנה כל הזמן

משתנה מול אדם אחר

ככל שאני יודע יותר

ככה אני מתבלבל יותר

אנטרופולוגיה זולה

פאק איט

אמצא לי איזה רמקול חזק בשבת

שם בפינה הימנית בזריחה אני תמיד מרגיש בבית

מישהו יודע על איזה מחתרת טובה ?

עד הסוף ועוד קצת

ממשיך לרקוד ....

תקופת מעליות הוא אמר

פעם למעלה פעם למטה

קטע כשזה

ושוב לילה ושוב לבד

עדיין לא רגיל,עדיין לא שקט

"לא יכול להפסיק לזוז גם כשהמוזיקה נגמרת משהו בחיי הולך להשתנות "

מוצא את עצמי בין השורות

בין הכיסאות

התלמיד לא מוכן וכך גם המורה

כנראה זקוק לעוד כמה שעות ריקוד לבד מול הרמקול

עוף החול, נשרף כל לילה מחדש

זקוק לכאב, זקוק לחיבוק

עדיין לא בשל. עדיין סוער

תקופת מעליות הוא אמר

אני כאן ואני לא

עד מתי ?!?!

כשהתלמיד מוכן המורה מגיע

או ההפך אבל זה ממש לא משנה

חיפשתי לעוף! עכשיו רק מבין כמה אני צריך ללמוד לזחול לפני. ואת מולי ,מעלי ,מסתכלת לתוך עיניי .

ושוב אני חסר חמצן ,צולל בצילך,צולל למבטך .כמה רוצה לזכות בחיוך ממך,בליטוף ....

איך שחלום הופך מציאות בקלות.

איך דלת נפתחת והכל כבר לא אותו הדבר ,לראות הכל באור אחר.

ואת מולי שוב ,כמה מושלם הרגע !

רק להיות איתך באותו חלל זה פרס כל כך גדול בשבילי. הלב מתחיל לפעום , שם במקום החדש שהכרת לי על הריצפה מולך מרגיש הכי חיי !

עדיין רחוק מלהיות מי שאני רוצה להיות. אבל את מובילה אותי ואותך לאט לאט, צעד צעד ,לכיוון הנכון.

ואני כולי אש ,סוס פרא ,קם נופל בועט טועה .

ואת יודעת ואת שקטה ואת רואה אותי .פשוט רואה !

מכוונת ומגלה שואלת ומענישה מראה לי את הדרך .

נשאב למקום אחר מקום שתמיד חיפשתי לעצמי .מתמסר אליך !

מתמסר לעצמי !

מאלפת אותי בחוכמה רבה, במבט אחד ! כבר חוזר שוב למקומי.

מחכה לגלות עוד ממך. מחכה ללמוד איך לגרום לך לעונג ,עדיין מסתורית בשבילי ,לומד אותך לאט לאט .אבל מרגיש נכון לצידך מרגיש שאת איתי. וכבר כל כך מרגיש שלך. בכל תנועה מרגיש שלך. דאגת לזה בצורה קסומה. צילצולי פעמונים בכל תנועה ובמיוחד לפני השינה ואז בשנייה שהעיניים נפתחות בבוקר. ולאורך כל היום. את שם ,איתי .

 כמה מעריך הכל

כמה שמח בחלקי

כמה טוב להיות שייך

כמה רוצה להיות שלך

ירח וכוכבים שלי

תודה תודה תודה

אז העולם חשב שהיום יהיה כמו שאר ימי השישי

אז הוא חשב....

כמו לנשום בפעם הראשונה

כמו לראות בפעם הראשונה

כמו להרגיש באמת

תמיד ידעתי שאני לא שייך

לא לזמן ולא לעולם

ואז פתאום ביום שישי שכזה

הגעתי הביתה. פעם ראשונה בחיים שאני מרגיש במקומי .

מולך, מתחתייך , מבטל לחלוטין את עצמי. העצמי הישן והלא ממומש.

נולד מחדש מולך. ואת מחייכת

כמה היה לי ברור (אופס ברור)

שאצליח לגרום לך לחייך !!

צעד ראשון של מסע ארוך ויותר מושלם ממושלם !!!

תודה תודה תודה. אין בי יותר מילים. זה הרבה יותר גבוה

זה כמו לראות להרגיש ולנשום בפעם הראשונה.

כמו לשאול תינוק שהרגע נולד

"נו איך היה "

היה !!!!! ואווווו !!!!!

היה

רק שיהיה עוד ועוד ועוד.

עד הסוף ועוד קצת

מסתכל מלמטה על הירח שלי

וצולל בצילו

תודה

מקלחת לאור נרות

אותה פינה עולם אחר

בלוזזזזזזזזזזזזזזזזז

חטאים מטפטפים

חדש

מחר עוד יום .........

איזה כיף

אני מוכן ........ואתם ?

כמה כיף אורות הנרות ביום אפור ,

ממלא את הבית נרות ,הלהבה שלהן רוקדת בפראות בערך כמו הלב שלי.

 חמימות סמיכה הבית חלק מאיתנו

נושם איתנו

ואת מולי ,כמה מושלמת את דרך עיניי וכמה מושלם אני דרכך

כבר עירום מולך ואת מחייכת מלטפת את הגוף שלי במבטך

מתחיל לזוז לאט לקצב המוזיקה. הגוף שלי מגיב אליך ללא מילים.זה המחול הפרטי שלנו

קצה השוט שבידך חוצה את החזה שלי ברכות ,נוגע קלות בשפתיי ומסמן לי לרדת על ברכיי. מתחילות דפיקות הלב שלי .....

מתקרבת אלי מרשה לי להסניף אותך לתוכי ,יודעת כמה זה מרגיע אותי כמה ממכר .

שוב קצה השוט מלטף ,עכשיו את הפנים שלי.

כאילו מצייר אותן מחדש

ואז מפסק את השפתיים בעדינות.

הלשון יוצאת מעצמה החוצה , רטובה.....וקצה השוט מעביר בה רטט מענג .מסתכל לתוך עינייך ואת מסתכלת בעיניי .השוט נכנס עמוק יותר .הלב דופק חזק יותר ,הרגע הופך לנצח, לזמן אין משמעות .

רק למבט שלנו יש

והשוט נכנס לגרון.

ואז הכל קורה