אגדה יפנית

תקופת מעליות הוא אמר

פעם למעלה פעם למטה

קטע כשזה

ושוב לילה ושוב לבד

עדיין לא רגיל,עדיין לא שקט

"לא יכול להפסיק לזוז גם כשהמוזיקה נגמרת משהו בחיי הולך להשתנות "

מוצא את עצמי בין השורות

בין הכיסאות

התלמיד לא מוכן וכך גם המורה

כנראה זקוק לעוד כמה שעות ריקוד לבד מול הרמקול

עוף החול, נשרף כל לילה מחדש

זקוק לכאב, זקוק לחיבוק

עדיין לא בשל. עדיין סוער

תקופת מעליות הוא אמר

אני כאן ואני לא

עד מתי ?!?!