מלאכית

לפעמים יש רגעים כאלה, שקטים באמצע היום, ופתאום מרגיש לי שחסר לי משהו. לא משהו שאפשר לקנות או לסמן עליו וי - אלא אהבה. לאו דווקא דרמטית או מהסרטים, אלא פשוטה. מילה טובה. יד שמונחת על הכתף. מישהו ששואל באמת “איך עבר עלייך היום?” ומתכוון להקשיב.

חסר לי החיוך הזה שמופיע בלי סיבה מיוחדת, ההתרגשות מהודעה קטנה, הפרפרים הלא מוסברים. חסרה לי התחושה שיש מישהו שרואה אותי – גם כשאני חזקה, גם כשאני עייפה, גם כשאני קצת פחות זוהרת.

אבל אולי דווקא ה"חסר" הזה מזכיר לי כמה הלב שלי יודע להרגיש. כמה אני עדיין פתוחה, כמה אני מאמינה באהבה. כי מי שלא חסר לו – אולי כבר ויתר. ואני? אני עוד מחכה לה, בסבלנות, עם לב פתוח ותקווה שקטה.

כי אהבה, בסוף, תמיד מוצאת דרך להיכנס. 

Angel of love💞