חברים, אנו עוברים ימים קשים.
מי שצריך עזרה (אוכל, ציוד לא חשוב מה) שישלח לי הודעה, כמובן שהכל יהיה אנונימי(:
חברים, אנו עוברים ימים קשים.
מי שצריך עזרה (אוכל, ציוד לא חשוב מה) שישלח לי הודעה, כמובן שהכל יהיה אנונימי(:
אני מסתכל לך בעיניים, עמוק וזה לא מרגיש לך מטריד, את מרגישה את העומק, אנחנו לא מכירים הרבה זמן, אולי כמה חודשים
אבל המבט הזה, המבט הזה שלי גורם לך להציץ לי לתוך הנשמה והכמה חודשים האלה מרגישים לך כמו שנים ארוכות.
אני מניח לך יד על הצוואר, אני עדין, לא כמו בדרך כלל, מתקרב ונושק ברכות, את רוטטת, זאת לא תחושה שהרגשת לפני, הקצב עולה באיטיות שמשגעת לנו את החושים.
הבגדים מתחילים לרדת ואיתם המחסומים והחששות, ערומים כביום היוולדנו פיזית ונפשית, העולם עצר אין יותר דאגות, אין יותר חיים, זה רק אני ואת.
אני נושק לך בצוואר, תופס אותך בחוזקה, קצת אגרסיבי, אךךך כמה שאת אוהבת את זה, את מתחילה להירטב וגם אני, אנחנו באופוריה, מלכי העולם, אני נכנס לתוכך, אין חיבור יותר חזק מהתחושה שקיימת באוויר, אין הרבה מילים, כי לא צריך להפריע לשיחה בין הנשמות שלנו.
עוברות להן דקות ארוכות ואני יורד ממך, שנינו מחויכים ושוב אני מסתכל עלייך, אומר לך שאני אוהב אותך ונותן לך נשיקה קטנה על השפתיים שאני כל כך אוהב.
והמחשבה היחידה שעולה לי לראש היא: ״עכשיו הבנתי מה היא תשוקה טהורה״
חברים המצב בחוץ די קשה, אני אומר מי שיכול בואו נעזור, מי שצריך משהו שישלח לי הודעה שלא יתבייש ומי שיכול לתת שגם ישלח וככה אולי נוכל לעזור להרבה אנשים לעבור את התקופה הזאת.
יום טוב לכולם((:::
החיים בנויים משפל וגאות, מנסים להישאר אופטימיים זה הכי חשוב
אני שרוף, נשרפתי יותר מידי בחיים שלי.
אני דפוק ואין לי בעיה להודות בזה, עברתי המון, כאב לי המון, העולם שלי הוא מקום שחור, הוא גיהנום בפני עצמו, הוא כל מה שהכי רע בי במקום אחד, הוא הצד האפל שלי, הצד שאני תמיד נכנע אליו, העולם הזה נבנה מכאב, הוא נבנה מכאב אמיתי, והוא ממשיך בבנייה גם עכשיו כשאני כותב לך את הקטע הזה, כי הכאב הזה הולך איתי, שנים שהוא פה, הוא החבר הכי טוב שלי.
איבדתי את התמימות שלי בגיל כל כך צעיר, עברתי, נפגעתי, חוויתי, אני יודע מה זה להיות חסר כל וקשה לי, אלוהים כמה שקשה לי, הכל נראה טוב מבחוץ אבל את צריכה לראות את הבפנים שלי, שחור, הרוס וככה אני חי.
ואת, את באת משום מקום וכשהייתי בעולם שלי והסתכלתי למעלה, ראיתי אותך, המלאך בגיהנום שלי, הבאת נקודת אור שלא זכיתי לראות כבר שנים והסתכלתי והיה לי קשה להסתכל, אבל הסתכלתי והתמלאתי בהתרגשות ופתאום כל השחור נעלם ורק את האור שהבאת ראיתי בעיניים.
והיה לי קשה להתרגל, אבל הסתגלתי ותאמיני לי שהיה לי כל כך קשה, אבל כשהתרגלתי שוב נעלמת ושוב הכל חזר על עצמו רק ביותר גרוע, כי הפעם שאני מסתכל למעלה בעולם שלי כבר אין את האור שנתן לי תקווה.
הוא מלא בחושך, אבל עדיין אני אסתכל, אני אסתכל כי את המלאך, המלאך בגיהנום שלי.
אני זוכר שהייתי בן 17, ישבתי עם חבר ועוד ידידה שלי בגלידרייה במרכז תל אביב, היו לי בארנק 100 שקלים ובאה אליי מישהי, מבוגרת, לא נראת בריאה, ביקשה ממני שיחת טלפון לאחותה, כמובן שלא סירבתי וכשאחותה ענתה, היא אמרה לה ״אחותי תקשיבי, אני פה במרכז תל אביב, אני עכשיוו מנסה לגייס כסף כדי להגיע אלייך במונית ואת רוצה שאנסה לקנות לך משנו לאכול ולשתות?״
האישה הייתה לא בריאה באמת בכל המובנים, ראו בדיבור שלה ובנראות שלה.
ואני הדבר היחיד שיצא ממני זה להסתכל בארנק, להסתכל על המאה שקל שהיו לי שם ולהסתכל עלייה שוב ופשוט לתת לה, המצב של המשפחה שלי לא היה וואו ולא יכלתי להרשות לעצמי לתת לה אפילו לא 100 שקל ובאותו היום החיים שלנו השתנו.
כי הבנתי שלתת ממלא את החיים, לתת עושה אותך עשיר באמת.
אחרי שנים שלא, נוסע ברכבת כי בקושי ישנתי וצריך להגיע לאשדוד ולא אסע במצב שלי
החיים בזבל לפעמים
אם הייתם לוקחים אותי קצת אחורה בזמן, הייתי אחר, הייתי מסתכל על עצמי ונגעל, אני זוכר שראיתי אז משפט, משפט ששינה לי את החיים ואני רוצה להעביר אותו אליכם כי אני באמת מרגיש שזו מחובתי.
״תהיה מוכן להקריב את מי שאתה היום, בשביל מי שתהיה מחר״ וזה המשפט המנחה שלי, הכוונה במילים אחרות היא תהיה מוכן לצאת מאיזור הנוחות שלך, תהיה מוכן לדחוף את עצמך לקצה ותבנה אותך כל יום מחדש בגרסא טובה יותר של עצמך.
אנשים היום כל כך אובססיביים לגבי איזור הנוחות שלהם, שהם שכחו שיש עולם ענק מחוצה לה, לדוגמה רוב האנשים שמנסים לעשות דיאטות לא מצליחים, למה? כי הם לא מוכנים להקריב את מי שהם היום (לא אוכלים נכון, לא מתאמנים) בשביל מי שיהיו מחר (אוכלים נכון ומתאמנים) או לצורך הדוגמה כל האנשים רוצים להיות מצליחים אבל למה הם לא? כי הם לא מוכנים לצאת מאיזור הנוחות שלהם ולעבוד קשה ולעשות הכל בשביל להצליח.
אל תתעצלו, אף דבר טוב בעולם שלנו לא אוהב עצלנים, תצאו, תלחמו על עצמכם כל יום, תשברו מוסכמות והחיים שלכם יהיו ריגוש אחד גדול, אם אתה לא אוהב את עצמך כשאתה קם בבוקר, זה אומר שמשהו חייב להשתנות.
In my recovery
I'm a soldier at war
I have broken down walls
I defined
I designed
My recovery
In the sound of the sea
In the oceans of me
I defined
I designed
My recovery
היא באה אליי היום, יפה כרגיל, באמת היא לא צריכה לעשות כלום בשביל להראות מדהים, זה כבר נוהל שכשהיא מגיעה היא מחליפה לבגדים שלי ותאמינו לי בבוקסר וחולצה שלי שגדולה עלייה ב 5 מידות היא סקסית בטירוף.
אכלנו ארוחת ערב קצת ישבנו, דיברנו והאמת שהיה מדהים כרגיל, תמיד היא עניינה אותי בטירוף.
עברנו למיטה, אנחנו מתחילים להתנשק ולאט לאט עולים קצב כשהיד שלי לאט לאט חותרת למקדש שלה, אני מרגיש אותה רטובה ובאמת נהנה מכל רגע, אני מחליט שאני יורד לה, כי לא משנה כמה אנסה תמיד הסקס לא יהיה לגמרי ונילי וזה מה שאני עושה, אני יורד לה קצת ואני מתחיל ועוצר מתחיל ועוצר, היא גונחת ומתפתלת והאמת שזה קצת מצחיק אותי.
אחרי 10-15 דקות של התעללות, אני שולף אותו ומחדיר לה רק את ההתחלה באיטיות, היא כבר מכירה אותי ויודעת מה מצפה והיא מתחננת שלא אעשה את זה,״לא לא לא לא, בבקשה לא״ וזה? זה רק מדליק אותי יותר, אני אומר לה לבקש את זה, אם היא רוצה שאחדיר לה וזה מה שהיא עושה וכשהיא עוד לא מספיקה לסיים את המשפט, אני כבר שומעת את הצעקה שמעורבבת עם אנחה והנאה ומשם אתם כבר יכולים לנחש לבד.(:
בגדול סקס ונילי אבל מדהים כל כך🤷🏻♂️