ללא שם.

תשקרו. תמיד, לכולם ובכל מקום.

אל תהיו ישרים ואמיתיים. 

תעבדו על אנשים.

בשום פנים ואופן אל תהיו נחמדים. לאף אחד. אף פעם. 

תעשו דווקא. 

אל תתחשבו באף אחד. 

תהיו אגואסטים. 

תהיו נקמניים.

תהיו חראות. 

תודו לי אחר כך. 

כי אתם לא מספקים אותי כמו שאני מספקת את עצמי. 

למה אתם לא מספקים אותי?

כי אתם חושבים על ההנאה שלכם ולא שלי או שלנו משותפת. אני רק האמצעי כדי להשיג את ההנאה שלכם. 

למה אתם חושבים ככה?

כי...אני יכולה לכתוב על זה ספר. אבל זה לא מעניין אותכם. כי אתם מרוכזים בגמירה שלכם. וזה משעמם אותי.

מעדיפה לאונן. 

...לגלות שהיית השראה למישהי. מישהי שאת לא מכירה בכלל. 

אפילו החרא התורן שצילם אותי לא הצליח להרוס לי מצב רוח. חלקית בזכותך. 

תודה לך. תמשיכי לגלות ולהנות :)

...להעיף סטירה למישהו. חזקה כזאת. רועשת.

לא מתוך כעס, לא מתוך עצבים. 

פשוט להעיף סטירה. אחת. אני מרגישה את זה בידייים. 

זאת לא אני. זה חדש לי. מין צורך שכזה. 

 אין לי מושג מאיפה זה בא לי עכשיו. 

אבל בא לי. 

מוח יקר...יש לך עוד הפתעות מעניינות בשבילי? 

אם לא היה לי קר ולא נעים לשכב בשלולית, הייתי ממשיכה. 

כיף להשפריץ את עצמך. 

ואולי אני בעולם מקביל? אולי מתתי ואני לא יודעת את זה? אולי אני בתרדמת וכל זה לא אמיתי? 

כי זאת לא אני. זה לא החיים שלי. 

או שזה יותר מדי מודעות להכל? או שאני חושבת יותר מדי, מבינה יותר מדי? 

לא יכול להיות שזאת אני וזה החיים שלי. 

זה פשוט לא אמיתי. 

שקט. לבד. כבר לא מפחיד. כבר לא עצוב. כלום. שקט ולבד. העייפות עשתה את שלה. העייפות ניצחה.