אני קוראת ספר עכשיו. אני לא בן אדם רוחני. לא מאמינה בכלום. אבל הספר הזה בא לי משמיים. אני קניתי אותו. אבל הוא בא לי משמיים. לא הגיוני, אני יודעת. אני אשתף אותו כאן כשאסיים.
בינתיים, בזמן שאני קוראת אותו, אני חווה הרבה דברים. שמחה, תסכול, הבנה, בלבול, שנאה עצמית, רחמים עצמיים, עוד פעם שמחה ועוד פעם תסכול. אבל אני חדורת מטרה. אני צריכה להשיג משהו. אני אשיג את זה בסופו של דבר. הפעם זה יהיה הרבה יותר קשה, אבל זה יקרה. כי יש לי חוסן נפשי חזק מאוד. מאוד. לפעמים לא בא לי. בא לי להיות חלשה ובלי החוזק הזה. אבל אסור.
עכשיו...עכשיו אני מרשה לעצמי להיות חלשה. עד הבוקר בלבד. עכשיו אני מרשה לעצמי לחשוב על ליטופים. אני שוכבת ערומה ומלטפים אותי. מכף רגל ועד ראש. כל איבר ואיבר. אולי אני אבכה קצת. אבל רק קצת. יהיה לי נעים. בבוקר אני אחזור לחוסן הנפשי שלי. בינתיים מותר.