צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ללא שם.

אין סדר כרונולוגי בפוסטים. כותבת מה שעולה לי במוח באותו רגע. או מה שמציק לי. בוער בי. או סתם היה לי משעמם. נזכרת במשהו מהעבר. אין פואנטה. אין תהליך. אין מטרה. מקום להוציא מחשבות או חוויות נטו.
לפני 5 שנים. יום שלישי, 14 ביולי 2020 בשעה 16:57

אני לא מאמינה בכלום. אבל נגיד וזה קיים. גן עדן וגיהנום. הרי זה כל כך ברור שגיהנום זה כאן. החיים שלנו, כל מה שקורה לנו. זה הגיהנום. כל הרע והטוב לא חשוב בכלל. אין ממה לפחד. אנחנו כבר בגיהנום. כולנו נענשים על משהו כרגע. עכשיו. הגיהנום כאן. הפחד הזה מתממש בכל רגע נתון בחיים שלנו. אין מה לפחד. זה כבר קרה. זה אמור להקל ולשחרר. זה לא. כנראה זה המהות העיקרית של הגיהנום. לא להבין. להתייסר. לתהות. לחיות עם ה"למה" הלא נגמר. ועוד ועוד. גיהנום כבר אמרתי? 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י