סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא שם.

אין סדר כרונולוגי בפוסטים. כותבת מה שעולה לי במוח באותו רגע. או מה שמציק לי. בוער בי. או סתם היה לי משעמם. נזכרת במשהו מהעבר. אין פואנטה. אין תהליך. אין מטרה. מקום להוציא מחשבות או חוויות נטו.
לפני 3 שנים. 14 ביולי 2020 בשעה 17:57

אני לא מאמינה בכלום. אבל נגיד וזה קיים. גן עדן וגיהנום. הרי זה כל כך ברור שגיהנום זה כאן. החיים שלנו, כל מה שקורה לנו. זה הגיהנום. כל הרע והטוב לא חשוב בכלל. אין ממה לפחד. אנחנו כבר בגיהנום. כולנו נענשים על משהו כרגע. עכשיו. הגיהנום כאן. הפחד הזה מתממש בכל רגע נתון בחיים שלנו. אין מה לפחד. זה כבר קרה. זה אמור להקל ולשחרר. זה לא. כנראה זה המהות העיקרית של הגיהנום. לא להבין. להתייסר. לתהות. לחיות עם ה"למה" הלא נגמר. ועוד ועוד. גיהנום כבר אמרתי? 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י