אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ללא שם.

אין סדר כרונולוגי בפוסטים. כותבת מה שעולה לי במוח באותו רגע. או מה שמציק לי. בוער בי. או סתם היה לי משעמם. נזכרת במשהו מהעבר. אין פואנטה. אין תהליך. אין מטרה. מקום להוציא מחשבות או חוויות נטו.
לפני 6 שנים. יום שישי, 30 באוגוסט 2019 בשעה 21:45

זה הכי אמיתי שהיה לי בחיים. כל כך רציתי משהו אמיתי בחיים שלי. אז למה אני בוכה כל כך חזק? ורועדת? כי רציתי, אבל לא באמת האמנתי ולא הייתי מוכנה לזה? כי אין לו רחמים? כי אמיתי, אז עד הסוף? כי האמיתי הזה גדול עליי? כי זה זמני? כי זהו? שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה? כי האמיתי הזה לא האמיתי שרציתי? כי זה יותר מדי? כי אין באמת תשובות לכל זה? כי אין לזה סיכוי? כי מה הטעם? כי אני רוצה למות מהבושה? כי הוא ניצח? כי הוא יכול עליי? מי יכול עליי בכלל? והוא כן? נתתי לו? למה? לא נתתי לו, הוא פשוט הצליח? יש לזה תשובות בכלל? יש משהו, חוץ מהתרסקות? 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י