צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ללא שם.

אין סדר כרונולוגי בפוסטים. כותבת מה שעולה לי במוח באותו רגע. או מה שמציק לי. בוער בי. או סתם היה לי משעמם. נזכרת במשהו מהעבר. אין פואנטה. אין תהליך. אין מטרה. מקום להוציא מחשבות או חוויות נטו.
לפני 6 שנים. יום שלישי, 5 בנובמבר 2019 בשעה 16:23

אנשים חושבים שלהיות בן אדם חזק זה יתרון. כשאת אישה, אז פי כמה. הם מחזיקים ממך, מחמיאים לך וכו'.

מה שהם לא מבינים, זה שאם משהו מצליח לשבור אותך, זה פי כמה יותר חזק ועוצמתי. 

כי פתאום את לא יודעת איך. איך להתמודד, לחיות ומה לעשות עם כל זה. פתאום את מגלה מה זה לאבד תאבון, לא להצליח לישון, לא לתפקד. כשפתאום את בוכה בלי הפסקה ולא יכולה לעצור. 

כשכל החיים ידעת להתמודד עם הכל, לבד, תמיד הסתדרת, לגלות פתאום שאין לך מושג מה עושים עכשיו, בשביל מה כל זה ומה הטעם...את הולכת לאיבוד. 

ואת לבד, כרגיל, כי ככה זה היה תמיד. ככה את רגילה. זאת הדרך שלך. וגם אם את רוצה עזרה, את לא יודעת איך לקבל אותה. כי את כבר לא מאמינה לאף אחד.

כי הרי את לא סתם חזקה כזאת, שמתמודדת לבד. עברת, חווית, למדת לקח. עזרה זה כבר לא אופציה. 

פתאום את לא יודעת אפילו איך לנשום. זה הכל, זה ביחד, זה כבר גדול עלייך.  

את כבר לא שולטת בכלום. את רק רוצה להיעלם. את כבר לא רוצה להיות חזקה, לשרוד ולהתמודד. זהו, נגמר. לכל דבר יש גבול. גם לאנשים חזקים.

אל תהיו נשים חזקות. הנפילה קשה מדיי. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י