הצצה לעולם שלי

על הבמה הקריינית פתחה את פיה ואמרה ברמקול:

על פרויקט ערכי וחדשני אני גאה להזמין את Astron והצוות שלו לקבלת פרס ההערכה

חצי חיוך עלה על פניי ועליתי ביחד עם הצוות לעבר הבמה. הראתי חיוך מזויף שנועד להקרין את המינימום התרגשות שצפוי ממני לאירוע כזה אחרי כמה שנים של עבודה על הפרויקט,
לחצתי את היד של המנהל וכל הזמן הזה רק חשבתי על הפרס האמיתי שמחכה לי.

שנינו במיטה שלי שעה אחרי הטקס, אני מוריד לך את החזייה ואת התחתונים לאט לאט ואנחנו מתחילים לטרוף אחד עם השנייה.
אני תופס לך את הידיים והרגליים ושולף אזיקים, אני מיד רואה את החיוך הנלהב שלך מאוזן לאוזן, כל פעם שאני קושר אותך את מעלה אותו מחדש.

אני מעביר חתיכה קטנה של קרח על החזה שלך ואת מוציאה גניחה חזקה ואיטית.
אף גבר אחר לא מצליח להתאפק לידך אבל הצלחתי לאמן את עצמי לחכות רק עוד קצת איתך.

עד אותו הרגע , שאת קשורה ומתחננת בפני שאני אכנס כבר לתוכך, הרגע הזה שאני כבר לא יכול להתאפק כבר ואני מעניק לך את מה שאת התחננת אליו שוב ושוב ורואה את המבט המאושר שעולה על פניך.

הרגע הזה, זה הפרס האמיתי שחיכיתי לו.