התהום שלי שבי קוראת לי לצלול לתוכה . היא לוחשת לי שכדאי להרפות.ומאמי תדליקי סיגריה ותלגמי מלא טיפה מרה ויפה שלי תעמיסי הרי במבה בשוקולד וקולה. . ותיסתממי סימום מהסוג האופיאטי כזה שייתן לך שקט מופתי ,תחושת ציפה כמו שהיית ברחם לפני שיצאת מהכוס של האמא שלך . נשמה של אבא לכי להזדיין עם זר מטונף סקס קר מנוכר חסר רגש . תצרחי את עצמך באורגזמות זולות . תדמייני תשוקה בייאוש ואהבה בניכור.
רק כדי לא להרגיש את הריק הזה . את הנתק . ואיך זה בכלל אפשרי להיות מנותקת ותוך כדי להרגיש במין הילוך איטי דמעות חמות מטיילות על הלחיים
*
כנראה שכל מי שנכנס לי ללב ישכון שם לעולם .
ול י' היתה פאקינג וילה בלב שלי. 4 שנים הוא גר בתוכי עם חופשות זמניות שלי בלבבות של אחרים בנסיונות חלושים למצוא בית בלב של מישהו גם אני . אבל תמיד חזרתי והוא היה שם והלב שלי תמיד נהה אליו .
מעולם לא היינו ממש יחד הוא מעולם לא התמסר אליי ולקשר שלנו . אבל גם מעולם גם לא לא היינו ביחד כי מעולם הוא לא שיחרר. משחק נשימות של התקרבות והתרחקות . קרוב רחוק קרוב רחוק . עד שכבר לא יכולתי יותר והקזתי דם וים של דמעות כדי לשפץ ולהרוס לו את הוילה למשהו צנוע יותר . והצלחתי .כבר שנה וחצי שהוא בלב שלי באיזה חלקה קטנה ומגודרת .עיקרתי את המיניות מהקשר שלנו . וקראתי לו חבר .
*
לפני שבועיים הוא הציע שניפגש . הוא אמר לי שהוא הבין שזו אני שהוא בוחר אותי. חלום שהפסקתי לחלום שמגשים את עצמו מול הפרצוף שלי .
ואני מאושרת או לפחות חושבת שאני אמורה להיות מאושרת אבל באותו זמן לוחש לי קול בלופ -חלום או אולי הוא שמגשים את עצמו מולך. לא בתוכך איתך .
ואני בחיוך עם עיניים שמהבהבות בין בעתה לכמיהה אומרת לו בוא ננסה .
אבל לאט לאט לאט לאט
*
והכל נורא מהר ואינטיסבי והוא כבר אוהב אותי ממש ואני רק עסוקה בלהבין איפה אני . איפה את ? מה את מרגישה? את בכלל מאמינה עוד בכם ? לו ? ועוד ועוד אני אוהב אותך . מת עלייך . סקסית . גאה בך .בואי תהיי איתי .ואני מצחקקת תודה ו מיליון שאלות ותחושות מתפצחות בי.
אני לוחשת לאט , בבקשה . והוא עונה לי ברור יפה שלי
*
הסרט נגמר ואני רוצה ללכת והוא מבקש חיבוק במיטה.
אני לא ממש רוצה אבל גם לא רוצה להרחיק אותו אז מסכימה .
האנרגיה המינית שלו + מילות האהבה הבלתי נגמרות הן כמו ערפל שעוטף אותנו . אני מנסה ללטף אותו בדרך אמהית ומכילה להתמיר את המיניות הנוטפת לאינטימיות . מיניות איתו כרגע מסוכנת לי תדחוף אותי עמוק לתוך התהום . אבל לא לתהום שלי .לתהום שלו לתהום שבה כבר לא תהיה לי בחירה וברירה .
בעדינות או לפחות ככה נראה לי כי אם אני אהיה עדינה מידי גם אני וגם הוא לא נשמע אותי .אני אומרת לו די זה יותר מידי תן לי שנייה רגע .
בתגובה הוא קורס לתוך עצמו
מפנה לי גב מבקש סליחה ולא מבין מבין מה עשיתי ומצטער סורי אבל לא מבין מה עשיתי . וסורי לא מבין סליחה מצטער לא מבין מה עשיתי מה
אני מנסה להסביר לחבק לרכך .אני לא בעצמי מבינה או לפחות ככל שעובר הזמן אני מבינה פחות . אני רוצה לצרוח לו שיקשיב אני רוצה לשמוע אותי . אבל איך אפשר לצרוח הקשבה?
*
ואז שתיקה
*
3 ימים אחרי אני מציעה להפגש ולדבר . הוא לא רוצה .
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום . ויש בי גם קול חדש שלא רוצה לעשות עם זה כלום .
ודמותו צריכה להתפוגג ממני שוב. מחדש.
ובינתיים אני מתפוגגת . עומדת על פי התהום . אבל על פי התהום שלי ורק שלי .