אז היום כולנו כאן יותר.
כוס אמאמא של הגויים האלה, למה היום הזה עושה להזכר.
בכל אלה שהיו משהו אמיתי, כמה המסע הזה מתיש, בכמה קשה לנו כאן להרגיש, אנחנו דור של שרוטים.
אז היום אנחנו כאן יותר, נכון?
כאילו שזה פתרון, כאילו זה לרגע יכבה את הזיכרון, כולנו חיים את אותם חיים, כאילו אנחנו בתחרות ה "מי ישאר כאן אחרון", לא סתם להרס עצמי יש קטע, הרס עצמי זה כישרון.
אז היום אנחנו כאן יותר,
ואני החלטתי, היום, אני משחרר.
אין את מי לנשק? על הזין שלי.
זו אפילו לא חצי סיבה להתפשר, ולכל מי שכאן יותר היום, אני קורא לכן להתעורר.
מה זה אומר עליי אם אין לי את מי לנשק?
אם אני לא נכנס לשנה החדשה כמו שאמרו לי שצריך להכנס, מה זה אומר?
והאמת, אם אמרתי שאני משחרר אבל בסוף אני כותב כאן, זה קצת סותר.
אולי זה לא כלכך פשוט לשחרר, אולי אני כן רוצה שיקרה היום משהו אחר.
טוב, חלאס עם כל זה, אני יוצא היום במטרה
אחת, להשתכר.