יש לי עוד כלכך הרבה לספר לך
חבל שלא הספקת לשאול
כנראה שאין דבר כזה קשר שנגמר כשאתה מרגיש שאמרת הכל
מישהו יכול לספר לי איך משתיקים את הקול?
כי חייב להיות כפתור
אחד כזה שמפסיק לשאול "למה דווקא את זה הוא רצה שאני אעבור?"
כלכך הרבה פעמים בחיים אמרו לי שאני צריך להפסיק לנבור
אנשים פועלים כמו שיכורים רק מתוך דפוסים ואז קוראים לזה לבחור.
ואני רק רוצה לעצור, לא משנה כמה קשה אני עובד אני לא מצליח למלא את הבור,
הוא אף פעם לא היה מלא, נולדתי עם חור בלב, אבל, "כל אחד סוחב", אלוהים הזה רק רוצה בטובתך, איך אפשר בכלל להרגיש כאב?
"כןכן יופי מוח" רגש מתערב
אתה רק רוצה לברוח, אבל אני רק רוצה להתקרב, נכון רוב הזמן זה אתה זה שמתכתב אבל מה איתי?
אתה יודע שאם נקשיב רק לך אין לנו עתיד.
"אני לא סומך עליך, להקשיב לך זה מפחיד"
אומר מוח
אני זה שמוצא לנו סיבות לשמוח, אתה משקר, איכשהו כל פעם כשמגיעים אליך אתה מתחיל לאלתר,
וואלה אחי, אתה לא משתפר, כל פעם אותן טעויות, אתה רק מהמר.
כל פעם שאני מנסה לתת לך לעשות משהו אני מצטער, אתה כמו פיטבול, אתה לא משחרר, אני מעריך אותנו, אתה מוותר.
רגע חכו, זה אני מ, אנחנו חייבים ללמוד לחבר,
כל אחד מכם הוא טוב בפני עצמו, אבל ביחד אתם טובים יותר.
מוח, אתה תקבל את זה שלפעמים קורים דברים שאין להם הסבר, ולב?
אתה רק תבין שאתה לא מאחר, תבין שלפעמים, זה פשוט תלוי בחץ, תפסיק להלחץ.
אתה רק גדל כשכואב לך, אתה לא מתכווץ.