לפני 5 שנים. 9 במרץ 2019 בשעה 14:18
ובסופו של יום, הנה אני עומדת ומוקפת אנשים צבועים בעיקר, רעים במקצת, דרמטים יותר מדי.
ואולי ככה זה פשוט נועד להיות,
להסתובב עם כאב ראש לכאן או לכאן, לכל צעד שאעשה תהיה השלכה שלילית עד שאני לא אבטל את עצמי לגמרי.
מעייף,
תוהה על ערך החברות שמקדשים כלכך בחברה כזו ממוסדת ומשפחתית.
אולי הזהות הרוסית אכן יותר חזקה.
פף,
להכנס למיטה ולשכוח שהסופ"ש הזה קרה בכלל.
ולחשוב שעוד כואבות לי הידיים מהסשן אתמול בצינוק,
אח, תכף אזכר גם בו.