יומן חלל

הזמן לא עוצר כשאנחנו ביחד, ועם זאת אנחנו לא מפסיקים ליצור לנו עוד ועוד זיכרונות...

הזמן לא מספיק לנו כשאנחנו ביחד, כל רגע רוצים לטרוף עוד מהעולם הזה שחי סביבנו, והכל יותר חי וזוהר ומדהים כשאנחנו ביחד...

כשאנחנו ביחד הוא מייצר זמן לכל דבר, מפתיע אותי כל פעם מחדש, ומרגש אותי רק במבט...

הבוקר כשנפרדנו, פתאום נגמר הזמן, כלום לא הסתדר לי, דמעות הציפו אותי, הרגשתי שאני לא מצליחה להכיל כלום, הוא יצא לעבודה ואני לא הצלחתי לארגן את עצמי, ואת המחשבות שלי במשך שעות...

מהרגע שעליתי למונית לרכבת, העולם נעצר, הזמן התחיל לזחול לאיטו, ואני רק מחכה לעוד כמה ימים שאשוב לזרועותיו, לחיבוק שמגיע עד הנשמה, לנשיקה שיונקת אותי לתוכו, לאוויר שחוזר לריאות, לצחוק שלא נפסק לרגע.

כמה פשטות וכמה עומק יש בזמן שלנו יחד...

זמן... הזמן לא זז... 

💜

זה פשוט מטורף מה שעובר עלי...

חודש שבו כל יום אני נרגעת יותר, מחייכת יותר, נושמת בקלות...

אני נושמת אותו אלי כשאנחנו מתחבקים רגע לפני שאני נפרדת ממנו ועולה לרכבת שלוקחת אותי שוב רחוק ממנו.

עוד לא נפרדנו והגעגוע החל לפעפע בתוכי, כל פרידה זה יותר קשה...

כל הנסיעה אני משחזרת רגעים מטורפים, רגעים של אושר בלתי מוסבר, הלב התרחב בבת אחת מאז שנפגשנו, והכל יותר קל לי בנשמה...

אנחנו דוהרים על הקטנוע שלו ברחבי תל אביב, כל הנסיעה אנחנו מתפוצצים מצחוק, לכל מקום שאנחנו מגיעים אנשים נדבקים בצחוק שלנו, באנרגיות שאנחנו מפזרים סביבנו, ואני לא יכולה לשבוע ממנו, כמו זוג בני 16, מתחרמנים בכל פינה, צוחקים משטויות, והכל כל כך פשוט...

הוא מלמד אותי להפתח שוב, לסמוך על מישהו אחר...

לפעמים נדמה שהכל זה חלום, והוא רואה את המבט הזה שלי, ונגש אלי, מחבק, מסתכל לי בעיניים ואומר "אני פה, זה אמיתי!" ואני מחייכת, הוא קורא אותי בלי מילים, ומתחפרת לתוכו, כאילו רוצה להכנס לתוכו להרגיש אותו עוטף את כולי, הוא מרים לי את הראש ככה שהשפתיים שלנו נפגשות והנשיקה התמימה הופכת לנשיקה מטורפת שמשאירה אותי חסרת נשימה ומרחפת...

מטורף מה שאני מרגישה בזמן הקצר הזה שאנחנו מכירים...

אני  מ א ו ה ב ת !

💜

סופ"ש הגיע!

איזה כיף לי!

מחר בבוקר אהיה שוב עטופה לכמה ימים...

הזמן לא עובר ואני לא מצליחה להרדם...

רציתי לכתוב על השבועות האחרונים, על השינויים בחיי, על רגשות ותחושות וצחוק מתגלגל. אבל...

אבל אני לא מוצאת את המילים, כי כלום לא מצליח לתאר את מה שאני מרגישה!

אין מילים לתאר את האושר הזה...

זמן מיטה...

לילה טוב 

💜

כמה שניות לפני שהוא גומר בתוכי הוא מחזיק אותי חזק מרותקת למיטה לא זזה, רק נושמת.

הגוף שלי שכבר יודע מה הולך לקרות מתחיל לרעוד בצורה לא רצונית וככל שאני מנסה לעצור את הרעידות כך הן מתגברות ובשניה שהוא מתפוצץ בתוכי אורגזמה נוספת מעיפה אותי בגלים של רעידות בכל הגוף שמתחילות מהרגלים ועולות למעלה...

מלאה בו...

הוא עוטף אותי, עדיין בתוכי, מתענג על הרעידות שלי תוך כדי שאני מתחפרת בתוכו, נצמדת אליו עוד קצת, נושמת אותו לתוכי...

מלאה בו...

הוא מנשק אותי, יונק את שפתי, נושך, לא משחרר, ואני נמסה לתוך ידיו, לא זקוקה לאוויר, נושמת אותו לתוכי...

מלאה בו...

הגעתי הביתה, אפשר לנשום...

💜

בעקבות שיחה בכלוב שהסתיימה בקללות, כי הסברתי ל"שולט" התורן שמפגשים חד פעמיים הם לא שליטה אלא זיון, החלטתי לשתף אותכם בתוכן השיחה אבל בלי להסגיר את הכינוי שלו...

נא להקשיב כשאתם מרוכזים ובווליום גבוה:

💜

אחרי שבוע עמוס רגשית הרשתי לעצמי להתפרק קצת...

יום שהעברתי במיטה, בין שינה לדמעות...

אני אפתח עור של פיל - יום אחד...

אני אסגור את הרגש לתמיד - יום אחד...

אני אסגל לעצמי לב של אבן - יום אחד...

בינתיים אני כועסת על עצמי בעיקר...

יבוא יום, באמת שיבוא יום ואני אפסיק להיות כל כך תמימה וטיפשה.

שישי בערב, בלי הרבה מצב רוח, ובא לי לנסוע לשבת בים כל הלילה... (לפני שאתם מתחילים עם ההצעות המעצבנות שלכם אז אני לא גרה ליד הים ואני לא ניידת!)

הכנתי נס בכוס ענקית, קססה ענקית לכל הערב, אולי אצליח לערפל קצת את המיינד עם עשן ירוק...

💜

חוסר בשעות שינה גורם לי להיות קצרת רוח לרוב או אדישה למה שקורה סביבי.

חוסר בשעות שינה וחוסר בסקס/גבר ביחד יוצרים מפלצת לא קטנה אצלי בבטן.

חוסר בתמונת פרופיל הוביל לשקט אצלי בפרטי, החזרה של תמונת הפרופיל גרמה למלא ילדים/צעירים/ ומבוגרים להכנס לי לפרטי רק כדי להזיל שם ריר ולמלמל את המילה "תחת". זה לא מנומס ולא נקי במיוחד...

חוסר בים, נסיעות, טיולים, גורם לי להסתגר יותר בעצמי ולהרגיש עצבות בכל חלק בגוף...

יותר מידי חוסרים...

יותר מידי מחשבות...

בא לי ים...

שבת מלאה לכם 

💜

ל"ג בעומר שמח לכולם!

זה חג האש, החג ששנים הכי אהבתי, מוזר שבשנים האחרונות אני אפילו לא זוכרת אותו עד שהוא מגיע...

היה צריך להיות מפגש השבוע, אבל לא יצא לפועל, קצת התאכזבתי אבל הבנתי... גם מפגש קצר לחיבוק לא יצא לפועל...

מתחילה להאמין שהיקום מנסה להגיד לי משהו...

התחת שלי אומר בדיוק להיפך...

קפה אחרון... ראש... ולישון...

לילה טוב 

💜

יש פעמים שכמה שאני מתאמצת, לא מצליחה להתחיל את הבוקר בטוב...

זה לא שקרה משהו מסויים, זה משהו בתוכי שמבעבע, זה לילות ללא שינה, זה תסכול מהמקום עבודה, הכל ביחד ואני הופכת לפקעת עצבים...

אז אני מתחילה לעשות דברים בבית ומתעצבנת גם עליהם וזורקת הכל ולא עושה כלום.

פעם קיוויתי שיגיע יום ואני אפסיק לקחת דברים ללב, שאני אפסיק להיות כל כך רגישה לסביבה שלי, לעצמי...

היום אני יודעת שזה כבר לא יקרה, אני יכולה לשחק אותה אדישה, אני יכולה להתגלגל לכדור קוצים, אבל בפנים אני אבכה, אני אשבר לרסיסים, ואף אחד לא יראה, אף אחד לא ידע... 

אז הבוקר התחיל גרוע... 

קפה וראש, אולי גם לישון שעה...

שלכם יהיה בוקר נפלא!

💜

בכל פעם שאני נגשת לכתוב, יש לי כבר פוסט בראש, שנון, משעשע, עוקצני.

אבל אז אני מתחילה את הכתיבה, והמחשבות מתערבבות, לרוב אני בכלל שוכחת מה רציתי לכתוב או למה חשבתי שהפוסט משעשע...

בסוף כשאני מפרסמת וקוראת שוב ושוב את מה שכתבתי אני נזכרת... רציתי לכתוב על משהו אחר...

רציתי לכתוב על אותה הרגשה שחסרה הרבה זמן.

או על אותו הרגע שאת מסתכלת עליו ויודעת שהגוף שלך מדבר יותר מהר מהמוח שלך שבעצם נזל לך הרגע בין הרגליים...

או על הצחוק המתגלגל מכל מילה קטנה, כי כבר התחלתי לצחוק מכלום, אז כל כלום מצחיק יותר...

או על איך ששכחתי שפעם גם אחרי הרבה שנים שלא היינו יחד עוד הייתי שולחת יד לחפש אותך לידי...

או על הלילות בהם הייתי נמחקת מסמים ומזדיינת כל הלילה ומרגישה על ענן של עונג...

ושוב המחשבות מתערבבות, והכל הופך לסלט בראש...

אני בכלל רציתי לכתוב על משהו אחר...

לילה טוב 

💜