אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן חלל

מסע בין כוכבים...
לפני 3 שנים. 20 באפריל 2021 בשעה 16:59

 

אני אוהבת אותו, אהבה אחרת, אבל מכל הלב.

כבר שנים שלא הרגשתי איזה סוג של אהבה לכל אדם.

אותו, אני אוהבת...

יש משהו שקורה לי כשאני איתו, כל מה שאני מנסה להסתיר ביום יום, כל מה שאני מנסה להדחיק, הכל צף, הכל מתפרץ עליו...

אנחנו חברים טובים, והשיחות שלנו הכי פתוחות הכי זורמות, אנחנו יכולים להעביר שעות ביחד והמילים לא נגמרות מעולם.

הוא לא הגבר שאיתו אוכל לחיות כי הוא גבר של מישהי אחרת, הוא לא הגבר איתו אוכל להזדיין, הוא הגבר שלה, אני רק חברה טובה, כמו שהוא החבר הכי טוב שלי, בהם בקשר שלהם אני אף פעם לא מקנאה.

אז למה זה שכשאני שומעת שהוא בקשר עם אחרות אני מקנאה כל כך, שזה כואב לי בנשמה?

רגש הקנאה היה שמור אצלי לאנשים שהייתי מאוהבת בהם קשות, מאיפה מגיעה הקנאה הזאת? למה אני רוצה אותו רק לעצמי, למרות שאין בינינו כלום חוץ מחברות אמיצה? 

אני אוהבת אותו, הוא יודע, אני אומרת לו את זה הרבה לאחרונה...

ואני מודה, בגברים שאני מכירה, אני מחפשת קצת ממנו, כי הוא, אם לא היה של אחרת, כבר מזמן היה שלי.

 

💜

 

לפני 3 שנים. 20 באפריל 2021 בשעה 7:24

 

אז הבוקר החלטתי שאני לובשת את תחתוני התחרה השחורים שלי...

לבשתי עליהם שמלה צמודה שחורה עד הברך (בלי חזיה) ויצאתי לעבודה...

בהליכה לתחנת האוטובוס הרגשתי כאילו הכל יוצא מהתחתונים, מוזר הרי כבר לבשתי אותם בעבר והם היו נוחים מאוד, הגעתי לעבודה רצתי לשירותים לבדוק מה מציק לי ולהפתעתי הרבה התגלה חור בדיוק באמצע.

עכשיו כל היום אני מרגישה מגורה, הדגדגן משתפשף בחור הקטן כל הזמן, ומזכיר לי  ל א  ל ל ב ו ש  א ו ת ם.

יש לי הרגשה שעד סוף היום הם ימצאו את עצמם בפח והכוס שלי יוכל להרגע קצת...

 

יאללה עבודה...

 

יום נפלא!

 

💜 

לפני 3 שנים. 14 באפריל 2021 בשעה 16:08

 

תודה לך שהצלחת להרוס לי את המצב רוח!

כל כך הייתי צריכה שמישהו ינחית אותי במהירות.

תודה שאתה מתנשא ומגעיל, הייתי צריכה מישהו שיקטין אותי עוד קצת.

תודה שהזכרת לי שאין לי חברים במיוחד מהסיבות שהזכרתי למעלה.

מאחלת לך יום עצמאות שמח.

שבחיים לא תזיין אף אחת חוץ מאישתך הוונילית היבשה, ושלא תזכה לראות תחת מסומן בחיים שלך!

 

תודה 

 

💜

 

לפני 3 שנים. 14 באפריל 2021 בשעה 11:13

 

כמה שהזויים היו הדברים יצאתי מרוממת!

דברים טובים קורים כשלא מתכננים כלום, במיוחד כשלא רוצים כלום.

 

הבכי כבר חנק אותי, והאוויר נראה דליל ולא מספק.

עמדנו מחובקים כמה דקות, כשהדמעות שלי מרטיבות לו את החולצה, כל המועקה של הימים האחרונים התנקזה לרגע אחד, ושתף הדמעות והמילים לא פסק.

הוא מוודא שאני נרגעת לאט, מלטף ומכיל כל מילה, ואני מרגישה את הקושי שלו.

אנחנו עומדים באמצע שום מקום, טבע ירוק, ושמש אביבית, מספקים לנו תפאורה סוריאליסטית.

הוא ספק שואל ספק אומר "נתחיל?!"

הוא מסובב אותי עם הגב אליו, אני מבינה את הרמז ונשענת על הגדר, הטייץ והחוטיני יורדים במהרה, אני שעונה על הגדר מבליטה את התחת ומחכה.

החימום היה כואב, ההמשך היה כמעט בלתי נסבל, אבל הרגשתי שעם כל הצלפה הראש משתחרר, המועקה נעלמת, והצחוק חזר, כואב לי אני צורחת וצוחקת ביחד, הדמעות נעלמו, החיוך חזר...

תודה על מי שאתה בשבילי! אין חברים כמוך! 

 

חוזרת הביתה, מתארגנת מהר לעבודה, שמה ג'ינס כדי להרגיש הכל כל היום, ועפה לתפוס טרמפים.

עוצרת לידי משאית, הנהג שואל לאן? ומוסיף "באמת שאני לא נושך..."

עליתי, הוא נוסע לכיוון ואני ממהרת...

מפה לשם, שיחה, צחוקים, המון מחמאות על המראה שלי, כנראה שממש זרחתי כי לא יכול להיות שכל הנסיעה הוא לא האמין כשאמרתי לו את גילי...

אחרי סשן מפרק, עוד עשרים דקות של מחמאות מגבר שנראה טוב, ואני מרגישה שכל המצברים שלי נטענים באנרגיות חדשות...

הוא הביא אותי עד העבודה, השארתי לו מס' טלפון ורצתי לעבודה...

היום בבוקר טלפון ממספר חסוי, אני בדרך כלל לא עונה לחסוי, לא יודעת למה עניתי הפעם, הנהג משאית מעבר לקו,

-רבע שעה אני אצלך, יש מצב שמגיעה לחצי שעה שיחה? 

-ברור!

זרקתי על עצמי משהו ויצאתי לפגוש אותו, ארבעים דקות עפו לנו כמו חמש דקות. איזה כיף לפגוש מישהו קליל וכייפי!

נפרדנו בנשיקה שכמעט עילפה אותי, וקבענו להפגש בקרוב....

אמרתי הזוי?

 

💜

 

 

 

לפני 3 שנים. 12 באפריל 2021 בשעה 16:53

 

מתעוררת משנ"צ, מקווה שהשינה הקצרה עזרה לעייפות הפנימית לעבור קצת...

אבל אז מתחילות המחשבות, כל הדברים שמציקים לי לאחרונה עלו בבת אחת, אני מוצפת, מרגישה שהכל סוגר עלי...

צריכה מקום לפרוק הכל!

גם פה כבר לא יכולה לפרוק הכל, יותר מידי אנשים כבר מכירים אותי פה ויש דברים שהם אישיים מידי לפה.

הלוואי ויכלתי פשוט להעלם...

נמאס לי מהכל...

לפני 3 שנים. 10 באפריל 2021 בשעה 22:39

 

אני נכנסת למיטה, חייבת להרדם...

מחליטה לאונן, אולי זה יעזור...

הפעם בלי גירויים וויזואלים רק להרגיש, ולגמור.

לוקחת את הצעצוע שלי (היחיד שיש לי) מפעילה אותו על העוצמה הכי חזקה, עוצמת עיניים ונותנת למחשבות לעוף לכל מיני פנטזיות שאני יודעת שמחרמנות אותי ועוזרות לי לגמור מהר...

איך זה יכול להיות שהמוח שלי המציא פנטזיה חדשה לגמרי שניה לפני שאני גומרת וגורם לי למשוך את כל הסיפור כמעט עשרים דקות?!

אבל הגמירה הייתה שווה את הזמן... וגם נוספה פנטזיה חדשה... נדפקתי לגמרי.

יאללה לישון!

 

לילה טוב 

 

💜

 

לפני 3 שנים. 9 באפריל 2021 בשעה 7:48

 

אפשר שתבוא כבר?

אפשר שתלטף לי את הלב עד שהוא יתחיל לפעום בקצב שלך?

אפשר שתחפור ותכנס לי לראש עד שהמוח שלי ינזל ויטפטף לי מהכוס?

אפשר שתכנס לי לנשמה עד שארגיש אותך זורם בתוכי, הופך לנוזל החיים שלי?

אפשר שתבוא כבר?

אפשר שתצמיד את שפתייך לשפתיי ותעניק לי עוד נשימה שאוכל לנשום אותך לתמיד?

אפשר?

נראה לי שחיכיתי מספיק, התנקתי מכל הגברים שעברו שבי, אספתי את כל הרסיסים והשברים שהם השאירו בי, סללתי דרך חדשה לליבי. חיכיתי מספיק.

אפשר שתבוא כבר?

אני פה, עדיין מחכה...

 

💜

לפני 3 שנים. 8 באפריל 2021 בשעה 19:50

 

בא לי להכיר מישהו חדש...

בא לי משהו חדש ומרגש...

בא לי אהבה חסרת הגיון...

 

המשך יבוא...

 

💜

לפני 3 שנים. 8 באפריל 2021 בשעה 10:10

 

הנה מגיע הקיץ... ישששש (או שלא?!)

הדגדוג הקבוע של להגיע לים מתחיל להיות יותר כמו עקצוץ מעצבן...

אני צריכה מנת ים...

אם הייתי יודעת שכל התוכניות יתבטלו להיום אולי הייתי מתכננת על הים...

עצוב לי, עמוס לי, אני צריכה שקט... אני צריכה ים!

אולי בים אני אצליח לשחרר קצת...

לתת לדמעות לנקות קצת הראש...

אני רוצה לבטל את היום הזה, אפשר?

בא לי ים...

 

💜

לפני 3 שנים. 8 באפריל 2021 בשעה 5:19

 

הלכתי לישון בתחושה לא נוחה, התעוררתי כל שעה...

הבוקר התעוררתי עם הרגשה לא טובה, מעבר לכאבים ידעתי שהתוכניות להיום יתבטלו...

עכשיו קיבלתי טלפון שהתוכניות להיום התבטלו ונדחו למועד אחר ולא ידוע...

זה כנראה לא צריך לקרות...

יאללה נחזור לשיעמום של החיים שלי ולתכנן את המוות שלי... מה כבר נשאר בחיים האלה?!