אני אוהבת אותו, אהבה אחרת, אבל מכל הלב.
כבר שנים שלא הרגשתי איזה סוג של אהבה לכל אדם.
אותו, אני אוהבת...
יש משהו שקורה לי כשאני איתו, כל מה שאני מנסה להסתיר ביום יום, כל מה שאני מנסה להדחיק, הכל צף, הכל מתפרץ עליו...
אנחנו חברים טובים, והשיחות שלנו הכי פתוחות הכי זורמות, אנחנו יכולים להעביר שעות ביחד והמילים לא נגמרות מעולם.
הוא לא הגבר שאיתו אוכל לחיות כי הוא גבר של מישהי אחרת, הוא לא הגבר איתו אוכל להזדיין, הוא הגבר שלה, אני רק חברה טובה, כמו שהוא החבר הכי טוב שלי, בהם בקשר שלהם אני אף פעם לא מקנאה.
אז למה זה שכשאני שומעת שהוא בקשר עם אחרות אני מקנאה כל כך, שזה כואב לי בנשמה?
רגש הקנאה היה שמור אצלי לאנשים שהייתי מאוהבת בהם קשות, מאיפה מגיעה הקנאה הזאת? למה אני רוצה אותו רק לעצמי, למרות שאין בינינו כלום חוץ מחברות אמיצה?
אני אוהבת אותו, הוא יודע, אני אומרת לו את זה הרבה לאחרונה...
ואני מודה, בגברים שאני מכירה, אני מחפשת קצת ממנו, כי הוא, אם לא היה של אחרת, כבר מזמן היה שלי.
💜