יומן חלל

שישי בערב...

השעמום כבר כרסם בכולי...

מריצה בראש תרחישים של "מה היה אם..."

הגוף הופך חסר מנוחה מרוב שכיבה וחוסר מעש...

בא לי כל כך הרבה דברים

ולא בא לי כלום...

רוצה יד גדולה שעוטפת...

רוצה זיון חזק וממלא...

אולי רק חיבוק מוחץ...

ובא לי ים..

ואותך לידי...

בתוכי...

מעלי...

אין כבר כלום מרגש פה...

זקוקה לשינוי...

משעמם לי!!!

יש לי חור חדש בלתי נראה במרכז הראש

ולא הוא לא הפה,

יש לי חור חדש, חייב להיות!

אחרת למה אנשים בטוחים שאני נהנת מזה שמזיינים לי את המוח?

שוכבת על הספה כרגיל, נס, ראש, שקט של לילה...

עוצמת עיניים ומנסה לדמיין אותך...

מדמיינת את המבט,

את החיוך...

מדמיינת את מגע ידיך על עורי...

מדמיינת את שפתיך נצמדות לשלי בנשיקה חמה...

כמעט מרגישה את חום גופך כשאני מדמיינת אותך מקרב אותי אליך עד שכולי עטופה בך...

כל העולם נעלם, יש רק שנינו.

אני שוקעת לתוך עינייך, 

גופי מתמזג עם גופך...

פוקחת את עיניי,

נשימה עמוקה...

אתה לא פה!

רק בין רגלי רטיבות חמימה

זכר למגעך בדמיוני...

לילה טוב

💜

חחחח הצחקתי את עצמי, 

אז מה אם אני רוצה? 

הרצונות שלי והיקום אף פעם לא מסתנכרנים...

אני רוצה שתבוא,

בלי מילים מיותרות, או בלי מילים בכלל

תחבק אותי חזק חזק

ולכמה שניות תהפוך למגן, לבית, לבטחון...

תהדק אותי אליך,

תפרק את הנשמה שלי,

ותרכיב אותי כחלק ממך בנשיקה תובענית...

מרגיש את הלב שלנו פועם באותו הקצב?

רואה את הנשימה שלי נשאבת משלך?

ככה אני רוצה!

אתה בא?

עד שהכל נרגע בתוכי,

וכל השדים הלכו לישון,

הגעת אתה והערת את כולם!

ואני רק חיפשתי מקום בטוח

להניח בו את ראשי...

עייפתי מהדרך

מאסתי בהכל...

בכלוב נמצאות נשים שהן לא שולטות ולא נשלטות!

אני אחת מהן!

עם כמות הילדים והילדות שיש היום בכלוב שלא מבינים כלום בבדסמ או בחיים בכלל...

לא מבינה למה זה כל כל מוזר לכם שיש אנשים שהם לא וונילים אבל הם גם לא שולטים או נשלטים?

זהו פרקתי!

אתם מוזמנים לא להגיב, תודה!

משעמם לי...

כלום לא מצליח לעניין אותי מספיק...

אני מתחילה להיות חסרת סבלנות...

הסגר הזה לא טוב לי...

אני צריכה שינוי מקום, שינוי אווירה, שינוי...

משעמם לי...

רק בתוך הראש שלי יש בלאגן שלם...

בא לי הרפתקאה חדשה, ריגוש, משהו שיזיז לי קצת את הנשמה, יזעזע את עמוד השדרה, אוףףף!

משעמם לי...

שונאת שמשעמם!

חזרתי מטיול בישוב שלי,

בריזה קרירה ליוותה אותי כל הדרך...

האוויר החם שהקשה על הנשימה במשך היום הפך לנעים וקליל.

בסגר הקודם הקפדתי לצאת כל ערב, כל פעם מכיוון אחר, בדרך אחרת.

היו ימים בהם יצאתי ממש לפני שקיעה והייתי מתיישבת אל מול השקיעה, מתעמקת בצבעים שמתחלפים ככל שהשמש נעלמת מעבר לאופק ההרים.

אני מרגישה שאני חוזרת לעצמי, הפעם בלי "קביים", מצליחה לנקות קצת את קולות הרקע ולהתמקד.

נראה לי שהצלחתי שוב להוריד את מדד הדרמה בחיי, שונאת טלנובלות במציאות!

מה הקטע של אנשים ש"מהבהבים" לי בחיים? פעם הם פה ופעם הם לא... 

רגוע לי היום,

אני אוהבת את זה שחזר לי החיוך, 

הפסקתי לנסות להבין מאיפה זה מגיע, אולי ההבנה שכרגע כלום לא בידיים שלי, ואני צריכה לזרום ולהנות מהרגע... אולי?!

זמן טוב להזרק על הספה

נס

ראש

שקט

ערב מדהים

💜

הבוקר קמתי עם תחושה שונה...

זה לא חיצוני, זה משהו בתוכי.

יש שקט כזה, כמו שקט שלפני סערה רק יותר רגוע.

הכל נראה כמו עובד בהילוך איטי...

דברים נראים "עגולים יותר",

גם אני קצת יותר רכה הבוקר,

פחות תוקפנית, וכועסת...

אני אוהבת את עצמי ככה,

הפנים מרוככות, הווריד במרכז המצח נעלם,

הכיווצים בשפתיים נמתחים...

(יש לי שפתיים לא רעות בכלל כשהן מתוחות)

ניקיתי קצת וסידרתי את הבית,

לא בתחושה של "חייבת" אלא בקלילות.

יש משהו שונה בשקט הזה...

עכשיו עם נס (מס'3), ראש, וסידרה בטלוויזיה רק לשבור את השקט בבית,

בא לי כתף להניח עליה ראש לעצום עיניים ולהנות מכל זה...

💜

כבר לא יודעת איך להבין אנשים...

אני כבר באמת מאמינה שהבעיה היא אצלי...

עשו טובה תקראו שוב את הפרופיל שלי...

ותפסיקו לפנות אלי!!!