יומן חלל

יש לי שאלה....

האם אפשר לחזור לקשר וונילי אחרי קשרים בדסמים?

אוףףף נראה לי אני מתאהבת בגבר וונילי...

ואולי הוא בדיוק מה שאני צריכה כדי להתרחק מהמקום הזה...

הלוואי והייתי יודעת...

בוקר של מחשבות...

אחרי החגים כבר פה, זה הזמן להתחיל לעשות את כל מה שדחינו ל"אחרי החגים"...

יום נפלא

💜

ערב חג סוכות...

שוכבת על הנדנדה במרפסת, נהנת מהבריזה שהתחילה עכשיו...

כבר שנה עברה מהפעם הראשונה שכתבתי פה על השעות הרגועות שהעברתי באותה המרפסת על אותה הנדנדה ואפשר לחשוב שכלום לא השתנה.

אני אותה אישה רק קצת שונה מבפנים, גם חיצונית השתנתי, השינויים שעברתי בשנה הזאת הם קיצוניים ורק אם מכירים אותי ממש טוב יכולים לראות אותם...

הדבר היחיד שלא השתנה זה המחסור בבן זוג, מחסור באהבה אמיתית.

חייבת להבהיר לקוראי, זה שאני מחפשת זוגיות, וזה שאני כמעט בת 50 לא אומר שאני צריכה להתפשר, לא מתפשרת על האהבה שלי, על החיים שלי, על הטוב שאני רוצה לעצמי! אז לא להפגע ממני אם אומרת שלא מתאים, יודעת מה רוצה ומחפשת ולא מוכנה להתפשר על פחות מזה!

ואתה, אתה יודע שבשניה הייתי שלך, הכל עניין של טיימינג בחיים, אולי פעם הטיימינג יתאים ונהיה יחד... אולי...

ממשיכה לבקש מהיקום שיגשים לי משאלות...

הולכת להתארגן לארוחת חג...

חג שמח

💜

שבוע חדש מתחיל...

אני אחרי מקלחת רותחת...

יושבת על הספה עם נס חם, סיגריה ובאנג...

ככה זה כשהגורים לא בבית...

אני משתלטת על הכל, כל הבית שלי!

לפעמים, למרות השמירה הקנאית שלי על הפרטיות שלי,

היה מתחשק לי לשבת על הספה עם מישהו שאני אוהבת כמו שהוא אוהב אותי,

זה חסר לי, הביחד,

אולי יום אחד...

בינתיים הכלב הערס שלי מארח לי חברה על הספה...

מדמיינת אותך פה לידי...

שבוע טוב

💜

שוכבת על הספה רואה סרטים, אוכלת פופקורן, ובגדול נחה ונרגעת...

כיף ככה, סטלה, סרטים בלי תוכן, ומחשבות...

לפעמים אני מתחילה לכתוב הודעה, מלאה בפרטים והסברים, ורגשות, ושניה לפני שאני שולחת אותה אני מוחקת אותה, אני לא יודעת אם זה חוסר בטחון אבל אני מתמלאת בתחושה שאת אף אחד לא באמת מעניין מה אני חושבת או מרגישה, לפעמים אפילו היי לא שולחת, כי אני לא באמת נחשבת...

זהו, פרקתי...

עכשיו אפשר לחזור לסטלה...

או שאני אאונן שוב... ואז סטלה...

משעמם לבד בבית...

שבת שלום

💜

שישי בערב...

אחרי ארוחת ערב משפחתית...

מרגישה מפוצצת...

מצאתי משהו שמרגיע קצת את החרמנות שהשתלטה עלי מאז אתמול בלילה... אוכל!

מאוננת כל היום ולא נרגעת...

עכשיו שוכבת על הספה עם בטן נפוחה, נס וסיגריה...

מעניין כמה זמן זה יחזיק מעמד...

פעם ראשונה שחוקן לא נשמע כל כך רע...

רק המחשבה על לזוז כואבת לי

אני צריכה זיון טוב...

הולכת לעשן את עצמי לדעת...

שבת שלום

💜

כל שנה בכיפור אני נעה בין "מגיע לי" ל"לא מגיע לי".

מגיע לי לסלוח לעצמי, להפסיק להלקות את עצמי.

מגיע לי להיות אהובה ואוהבת.

מגיע לי...

אבל...

בעצם איך אוכל לסלוח לעצמי?

איך אוכל להפסיק את גלי הכאב?

ואז שוקעת עוד קצת לתוכי,

נותנת לשדים למשוך אותי למטה.

ושם למטה אני מחפשת כאב אחר...

אבל אין כאב שיכול להעלים אפילו לרגע 

את הכאב שבנשמה...

תחילת השבוע...

שוב עברתי לילה כמעט בלי שינה...

התחלתי את היום שלי בחמש בבוקר...

מעניין איך אני אתפקד בעבודה היום...

אני רוצה להספיק הרבה דברים השבוע...

באמצע כיפור...

סופ"ש לחוץ...

והדבר שאני הכי רוצה זה זיון מפרק...

גם לזה אין לי זמן...

זה הסוף של הלחץ...

עוד קצת...

שבוע טוב

💜

המנוי הגיע לסופו...

החלטתי לפנק...

שבוע מפנק 

💜

הגשם עוד מעט ירד פה...

הריח באוויר כבר חזק וכבד...

רעמים מתגלגלים נשמעים כאילו מרחוק...

אני שוכבת במיטה בחושך ומקשיבה...

מחשבות על זיון בגשם...

זה רק מגביר את החרמנות...

הסטלה מחרמנת...

הגשם מחרמן...

רק שיתנו לי עוד כמה דקות של שקט...

💜

💜