לפני 4 שנים. 21 באוגוסט 2020 בשעה 23:26
לרוב לא תתפסו אותי אומרת על מישהו שאני "מעריצה" אותו.
הערצה בעיני נתפסת כלא הגיונית, כי איך אפשר להרגיש כל כך הרבה למישהו שמכירים רק כי הוא מפורסם?!
יש זמר אחד בעולם הזה שלא משנה מתי אני אשמע אותו התחושה הזו של "אהבה וותיקה" של משהו שעדיין גורם ללב שלי לרעוד, לנשימה להעתק לרגע, החיוך הוא אוטומטי, והמילים מוכרות כאילו אני כתבתי אותן...
והשיר הזה... טבע בים הדמעות שהוא הביא איתו...
סר רוד סטיוארט, האהבה הראשונה שלי, האדם היחיד שלמדתי להעריץ...
תאזינו זה עושה לחייך...
לילה טוב
💜