הזמן עומד מלכת בימים האחרונים.
המחשבות מפוזרות, כמו חצאי משפטים, התחלות ללא סיומים...
אני חושבת הרבה על הימים האחרונים, העצבות נעלמה פתאום, נחישות עמומה מתחילה למלא אותי, אני יודעת מה עושה לי טוב ומה לא, ואני לא מתפשרת!
אני גם לא מקולקלת, לא צריכה תיקון, די לנסות לגרום לי לערער בעצמי, לנסות לפגוע בבטחון שלי כדי שאני אתאים לדמות שיש לכם בראש...
כבר כתבתי את זה מלא פעמים, אני לא מושלמת, ממש רחוקה מזה, אבל אחרי 50 שנה של חיים עם עצמי אני שלמה עם מי שאני, ואני יודעת שיום אחד זה שירגיש שלם לצידי יגיע, והוא ידע להכיל את כל השגעונות והקריזות, ויבין את העקיצות והסרקזם שלי, וידע להתמודד עם הדמעות שלי שמגיעות בכל מצב כמעט, כשאני מתרגשת, כשאני שמחה מאוד, כשאני עצובה, ולפעמים גם בסקס כשאני לא מצליחה להתמודד עם מה שאני מרגישה.
אני שלמה כי אני מורכבת מכל הדברים שעברתי וחוויתי בחיי.
אני שלמה כי קיבלתי את עצמי כמו שאני, ואני שמחה שאני משתנה בהתאם למי שאני, ולא בהתאם למישהי אחרת שהיא לא אני...
כבר צהרים,
נראה לי זמן טוב לנס וראש, אולי לצלול לאיזו סידרה קלילה...
יום נפלא
💜
