איך מסכמים 50 שנה של חיים?
רק מהשנה האחרונה אפשר לכתוב ספר עם כמה כרכים...
ובכל זאת?
תמיד אמרו לי ש"עם הגיל מגיע השכל", כשיצאו שיני הבינה הראשונות אני זוכרת שאבא שלי שמח ואמר "אולי סופסוף תיכנס בך קצת בינה", ואז הסתכל עלי שוב והבין שזו כנראה לא הבעיה, כי זה ממש לא משנה כמה אני חכמה ויודעת הכל, ברגע שיש משהו שקצת מגרה את יצר הסקרנות וההרפתקנות עף לי כל השכל ונשארת רק עיסת אדרנלין שמניעה את שאר המסה...
כן, 50 שנה אני מונעת מדחפים של פרצי אדרנלין, הסקרנות וההרפתקנות שלי הכניסו אותי לא פעם למצבים בהם הצבתי את חיי או שפיותי בסכנה...
20 השנים האחרונות היו הכי מאתגרות, הגעתי לגבהים עצומים, נפלתי לבורות עמוקים וחשוכים, אולם לרגע לא עצרתי, גם ברגעים הכי נמוכים, הכי שחורים, הכי רעים, לא עצרתי לרגע, לא הפסקתי להאמין ביופי של החיים, לא הפסקתי להאמין שאני אמצא את הכוחות להמשיך להניע את עצמי לכיוון האור...
"החיים חזקים מהכל!" זו הייתה המנטרה שלי בעשר השנים האחרונות, וזה מה שבאמת החזיק אותי בחיים, אחרי כל מה שאיבדתי נותר לי רק להתלות בחיים.
השנה האחרונה, אולי אפילו שנתיים אחרונות, היו השנים שהעמידו אותי בהכי הרבה נסיונות, זה עוד לא נגמר, אבל כבר רואה את הסוף...
אז איך אפשר לסכם 50 שנה של חיים מלאים תהפוכות, עליות, ירידות?!
הסיפור שלי עוד לא נגמר, פרק חדש הולך להכתב, תקופה חדשה תתחיל, יובל חיים חדש למלא בהרפתקאות וריגושים מכל הסוגים...
ואולי רק עכשיו אני מתחילה לחיות?
💜
