אז שנים שאני לא חוגגת יומולדת, בערך מגיל 16.
אבל בכל שנה בערב היומולדת נפגשים כל המשפחה לקפה ועוגה שאני בחרתי שאמא תכין. כן עד היום אמא מכינה לי עוגת יומולדת לבחירתי...
הבוקר הגיע האדם הכי חשוב לי בשנה האחרונה ולקח אותי לארוחת בוקר מאוחרת, ואז לטיול מהמם!
הטלפונים שהתקבלו והשיחות שהתארכו, גרמו לו להיות חסר סבלנות, אבל קשה לי לסיים שיחות באמצע, במיוחד מאנשים שלא שמעתי מהם הרבה זמן.
ואז הגיע הזמן למתנה השלישית ממנו לאותו היום, (השתיים הראשונות ישארו בינינו...). 50+1 הצלפות עם קיין...
התחלנו לחפש מקום מתאים, ובתור התחלה המקום שנבחר היה מערת קולומבריום גדולה, ידעתי שאחרי כל כך הרבה זמן שלא היה שום מפגש כאב, אני הולכת לסבול!
הוא הכין מראש בבית קיין חזק יותר מהקיין שקנה לי לפני כמה חודשים, אכזרי ביותר וכואב עד שכמעט התעלפתי.
הסבב הראשון הסתיים די מהר כאשר מטיילים הגיעו לפתח המערה, שמעתי אותם לפני שנכנסו כך שנמנעה מהם המבוכה בלראות גבר מצליף באישה עם קיין בישבן... אני חושבת שהייתי נקרעת מצחוק אם הם היו נכנסים ותופסים אותנו...
מרוב כאבים התבלבלתי בספירה מספר פעמים, הייתי מסוחררת לפעמים עד כמעט עילפון, כמעט וויתרתי על להגיע ל 51, אולם יש מי שמכיר את הישבן שלי קצת יותר טוב ממני מסתבר, והוא לא וויתר, הוא סיים עם ה 51 ואני לא התעלפתי בסוף!
נשארתי עם סימנים יפים ( אם היה לי מנוי הייתי מראה לכם) וכואב לי לשבת, אבל החיוך לא ירד מהפנים לאחר מכן כל הערב, אפילו אמא שלי התפלאה שאני במצב רוח טוב ביומולדת שלי...
אם לא אמרתי, או לא אמרתי מספיק, אז תודה לך על היום במיוחד, ותודה על כל החודשים אחורה שסבלת אותי, והכלת אותי, והכאבת לי, ולקחת אותי לטיולים בטבע ובנשמה, וכל פעם מחדש החזרת לי את החיוך גם כשהיה נראה בלתי אפשרי, תודה על מי שאתה ומה שאתה בשבילי.
תודה לכל המאחלים בפוסט הקודם, בצ'אט, בפרטי, בהודעות, בווצאפ, בפייס, בטלפון ופנים אל פנים, תודה רבה!
יום הולדת שמח לי
💜
