אנחנו שוכבים צמודים, מדברים, צוחקים, הידיים שלו לא מפסיקות לעטוף אותי, להצמיד אותי עוד קצת, והגוף שלי נענה לו, מתפתל לאורך גופו מתאים את עצמו אליו עד שכמעט אי אפשר להבחין איפה הוא מתחיל ואיפה אני נגמרת...
דווקא אז כשכל הקסם מתחיל לקרות, רוח השטות קופצת עלי, כי קשה לי לפעמים להכיל את הכל ואני צריכה להקליל הכל כדי לנשום לרגע...
הוא יודע מה הוא צריך לעשות כדי להרגיע אותי, להשקיט את השדים שבאים להפריע...
שנינו מתגלגלים מצחוק, הדמעות זולגות, כבר קשה לשלוט בזה, ואז היד שלו נצמדת לגרון שלי, המח נאטם, העיניים נעצמות, הגוף נדרך לקראתו, הפה נפער קלות כמו לוקח נשימה אחרונה, אז הוא מנשק אותי, הופך אותי לשלולית של עונג, נמסה תחת ידיו...
הוא אומר מילים שנקלטות רק בקושי בתוך מסך הערפל והעונג, אני רק מהנהנת, נוהמת, מסתכלת לו בעיניים שידע שהבנתי, ולוחשת בקושי, "שלך, רק שלך..."
היד שלו מתאימה בדיוק! כאילו נוצרה בדיוק לצוואר שלי, גם הוא שם לב לזה ולמד להשתמש בזה להחזיר אותי אליו...
עוד קצת ואנחנו שוב ביחד...
בוקר טוב
💜
