יומן חלל

יושבת במרפסת ונרגעת לקול הצרצרים, עוצמת עיניים ונהנת מליטוף הרוח...

הכנתי היום ג'חנון לבקשת אחי והילדים, אני אוהבת להכין ג'חנון, זה כמו תרפיה בעיסוק.

הבעיה היחידה הפעם הייתה הזכרונות, הפעם האחרונה שהכנתי ג'חנון היה לבקשת הבן של האחרון, הרבה תחושות ורגשות שחשבתי שנעלמו כבר צפו ועלו, אם האחיין שלי לא היה נעמד לידי ומדבר איתי על אופן הכנת הג'חנון ומסיח את דעתי נראה לי שלא הייתי מסיימת עד עכשיו...

שונאת את עצמי ככה! כמה חוסר בטחון יש לי מאז הפרידה, חוסמת כמעט כל ניסיון להגיע אלי, ואלה שמקבלים פתח, מקבלים אותו רק בגלל שאני יודעת שהם יעלמו שניה אחרי...

נכון שחזרתי לצחוק, וחזרתי לרקוד עם עצמי, הפסקתי לבכות ולרחם על עצמי, ונכון שאני מרגישה יותר טוב. אבל חזרתי לפחד להפתח, חזר לי החוסר בטחון בעצמי ובסביבה...

עם כל הכיף בסקס, זה לא הדבר היחיד שמעניין אותי, עכשיו יותר מתמיד אני צריכה את הקשר הקבוע והבטחון והאהבה...

מנסה להרגע אחרי יום ארוך חם ומתיש, אבל המחשבות משגעות אותי, אוטוסטראדות של מילים ומשפטים בתוך הראש שלי, ושום דבר לא גורם לשקט...

בא לי ראש, לא אוהבת ג'וינטים, בא לי למיטה שלי, לשקט שלי... אבל הבטחתי להשאר עוד שבוע...

עוד ג'וינט ועוד נס...

שבת שלום 

💜