יומן חלל

ימים קשים עוברים עלי, מנסה לכתוב ולא מצליחה, כל פעם שהתיישבתי לכתוב, לפרוק, המילים לא יצאו, שוב מרגישה שבתוכי סערות שמבקשות לפרוץ החוצה אבל אין שום פתח...

איך אפשר להסביר שכל שנה הגוף מתמוטט בדיוק באותו התאריך ולא משנה כמה אני אנסה לא להתייחס לזמנים הגוף מרגיש...

מאתמול אני מרגישה שאני הולכת למות, הכל כואב, הראש כבד... אני יודעת שמחר זה יעבור כמו תמיד, ועדיין קשה להרגיש את הכל מתפרק תחתיך...

וכמו כל שנה אני מתמודדת לבד, אף אחד לא מסוגל להכיל כמות כזו של כאב...

אני כותבת, גם אם זה כתב חידה, אני פורקת...

אני כואבת, לא כיף לי...

אני צריכה מקלחת רותחת ואני לא מצליחה להקים את עצמי...