לפני שנתיים. 8 באפריל 2022 בשעה 4:41
אתמול, לפני שהתחיל כל הבלאגן עם הפיגוע, הלב שלי הרגיש שלם סופסוף!
כמעט חמש שנים(!) של נתק הסתיימו בחיבוק.
כמעט חמש שנים הבן הגדול שלי לא דבר איתי, התעלם מקיומי, גם כשהיה רואה אותי היה ממשיך ללכת כאילו אני לא שם בכלל.
אתמול, הוא נגש אלי חיבק אותי, בלי מילים, בלי שידולים, בלי שבקשתי או דרשתי יחס, במשך ערב שלם שמעתי את המילה "אמא" מהילד הגדול שלי, מאותו אחד שהפך אותי לאמא, מהילד שלימד אותי מה זו אהבה ללא תנאים והלב שלי הרגיש שלם כמו שלא הרגשתי בחיים.
קשה לי לתאר את ההתרגשות הזו, את ההרגשה של חוסר שהתמלא בחיבוק אחד ומילה אחת שהיו כל כך חסרים לי.
בסוף הערב, לפני שהלך לבלות עם חברים, הוא שוב ניגש אלי, חיבק אותי, "להתראות אמא" הוא אמר, והלב שלי שוב ניתר באושר.
הבן שלי חזר אלי אחרי כמעט חמש שנים!
בוקר טוב!
💜
