לפני כמה ימים כתבתי שאני רוצה גבר שיגרום לי להתרגש ממנו.
זה לא קל לרגש אותי.
צריך לעניין אותי, לגרות את המח המתוסבך שלי, לגרום לבלוטת החשק לנזול מעבר למילים.
אני יודעת שאתה קורא את הבלוג שלי (אמרת לי כמה פעמים), אז אני כותבת לך פה.
אתה אדם מעניין מאוד!
הייתי רוצה להכיר אותך עוד.
יש לי חיוך שמתחיל בתחילת שיחה איתך ונמשך עד שאני נרדמת...
יש בך אוסף תכונות כל כך מיוחד.
ואצלי בראש יש קול מעצבן, כזה קטן וקטנוני, שמנסה להוריד לי את החיוך כל הזמן.
אני מנסה להשתיק אותו, לא להקשיב לפחדים שהוא זורק לתוכי.
אבל יש בי סדקים, הכל מחלחל פנימה.
יש גם חוסר ביטחון כזה שמופיע פתאום, האם אצליח להיות ראויה לך?
אני יודעת שאני מקדימה את המאוחר, אבל איך אפשר שלא אם מצאתי בך כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעצמי?
מפחדת להפתח שוב ולהתאכזב שוב.
מפחדת מהכאב הזה בלב שמגיע עם הדחיה.
האם גם הפעם אתן לפחדים שלי לנהל אותי?
אני רוצה לנעול את כל הפחדים בקופסא קטנה, ואת כל הקולות לאטום שלא אשמע.
אולי הפעם אתה אמיתי, בדיוק כמו שאני רוצה?
💜
