היום הזה היה לי הפוך, מחשבות התרוצצו בראשי בחוסר סדר ומנוחה.
רכבת הרים רגשית שחצתה את הגבולות שאני רגילה אליהם.
פרקתי בבלוג שלי חלק מהתסכול שלי, אבל בקריאה לאחור הפוסט עצמו לא היה מדוייק.
אני עדיין לא מוכנה לקפוץ להכרויות חדשות, אני צריכה עוד קצת זמן לעצמי, אני רגישה מאוד ולוקחת דברים ללב מהר וחזק מידי לפעמים.
אבל, אני יודעת מה אני שווה גם חיצונית וגם פנימית.
אני מאמינה שיום יבוא ומישהו אמיתי יגיע ויראה גם הוא את כל המכלול.
(תמונה לצומי)
בנושא אחר:
גברים נשואים, בכל צורת נישואים שהיא, אתם יכולים להיות האנשים הכי מדהימים בעולם, אבל אני לא מעוניינת בכם!
אין "וועדת חריגים"!
תפסיקו לפנות אלי ולנסות לשכנע אותי, לא מעוניינת בשום קשר איתכם!
יש בכלוב מספיק נשים שלא אכפת להן הסטטוס שלכם תמצאו אותן לבד!
נשלטים/עבדים, תפנימו, אני לא שולטת/מלכה או כל דבר דומה.
"שולטים", זה שאני אוהבת גברים דומיננטים לא הופך אותי לנשלטת, זה שלפעמים אני נהנת מסשן אימפאקט לא הופך אותי לנשלטת, אז תפסיקו לנסות זה גורם לכם להראות נואשים, נואשות זה לא סקסי בכלל.
ילדים, זכרים צעירים, או כל מי שמתחת לגיל 40 גם בכם אני לא מעוניינת, יש לי את הסיבות שלי, ואני לא צריכה שתנסו לשכנע אותי כמה אתם "בוגרים לגילכם", בטוחה שכשתגיעו לגיל 50 תתנו לעצמכם כאפה על זה שחשבתם ככה בצעירותכם.
לסיכום - זה לא אתם זו אני, תתמודדו!
שבת שלום
💜
