יומן חלל

רציתי לכתוב, לפרוק מתוכי את כל החרא שממלא את החיים שלי כרגע.

במקום זה הפעלתי את הרוקט פוקט,דחפתי את כולו לתוך הכוס הצר שלי, הצמדתי את הסטיספייר לדגדגן, הפעלתי על העוצמה הכי חזקה, והשפרצתי את המילים שהכאיבו לי בנשמה דרך הכוס.

הכוס שלי חזר לתפקד, הוא נרטב גם סתם כך בלי לגעת בו, כאילו מסמן לי שרק משם אני צריכה לדבר.

כשאני גומרת, המוח נאטם, הכל הופך לחסר משמעות, הגוף שהיה מתוח כמה דקות לפני משתחרר והופך רפוי.

הכוס והלב פועמים באותו הקצב, עד שהנשימה מסתדרת ואני נרדמת.

💜