לפני שנה. 14 בדצמבר 2022 בשעה 10:25
אני לפעמים כל כך תמימה.
אני קוראת פה פוסטים וסיפורים, ותמיד אני בטוחה שהכל קורה במציאות של אותם אנשים.
אני גם כל כך נגעלת מחלק מהפוסטים, אבל אנשים פה מאשימים אותי בשיפוטיות יתר, אז אני סוגרת את הכלוב והולכת להקיא בלי לכתוב בתגובה שזה גורם לי לבחילה.
סיפורי פדופיליה וגילוי עריות גורמים לי לבחילה, התכווצויות בבטן, ודמעות...
בתור אמא לילדה מתבגרת, ובתור הבת היחידה בין ארבעה בנים, אלה סיפורים שלא מצליחה להתגבר עליהם.
אני תמיד מתפללת שאלה רק סיפורי פנטזיות ולא דברים אמיתיים.
עצוב שיש מקרים כאלה מאוד מקווה שהם לא אמיתיים.
הלכתי לבכות בשקט.
💜
