יומן חלל

תמיד חייתי בידיעה שאני סוסת פרא, בלתי נתנת לאילוף... 

אתה באת ואמרת לי בשיא הפשטות בקולך העמוק, את כלבה, ואני אאלף אותך!

צחקתי הרבה (עדיין צוחקת לפעמים) כי איפה אתה רואה כלבה? אני אולי על ארבע אבל אני גבוהה ואצילית ואני בועטת לכל עבר... 

גם אתה צחקת... את הצחוק הזה שגורם לך לעצור לרגע ולתהות... האם הוא נהנה ממך או ממה שמחכה לך... (שנינו יודעים את התשובה)

היום אני יודעת שאני הכלבה שלך! והמושג "שלך" מקבל משמעות אחרת, גאה להיות הכלבה שלך! גאה שהסכמת לאלף אותי ואתה (כמעט) אף פעם לא מוותר לי...

תודה על החיוך כל הזמן...

זכיתי!

שלך לתמיד!

💜