יומן חלל

סוף סוף במשך יומיים היה לי כלי גדול בין הרגליים!

(סוטים בסך הכל אופנוע)

שכחתי כבר את ההרגשה כשנמצאים על אופנוע... נכון הייתי מורכבת אבל עדיין ההרגשה שם....

תחושת השחרור והחופש

האדנלין שמבעבע בתוכי

החיוך שלא ירד במשך יומיים

כל זה התווסף לחוויה והרפתקה חדשה שהתחילה עכשיו...

הייתי זקוקה לנסיעה הזאת, היא עזרה לי לשנות גישה, להסתכל על דברים אחרת, העלתה לי את הבטחון העצמי וקיבלתי הרבה טפיחות על האגו...

צריכה לסדר את המחשבות, להרגע קצת מההתרגשות של הימים האחרונים, ולהתחיל לתכנן את המהלך הבא.

אני מאושרת! החיוך חזר בטבעיות...

לילה טוב

💜