יומן חלל

יש רגעים בהם אני זקוקה לך...

כמו היום למשל...

הבוקר קיבלתי את הבשורה,

היא כבר לא איתנו!

ואני שומעת,

לא מאמינה, 

מסרבת לקבל...

אני עובדת כמו רובוט

מחייכת את החיוך השרותי שלי

ומעבירה את כל היום בלי הרבה מחשבות...

הלחץ בעבודה עזר לי להתנתק...

אני עולה לבית העלמין, 

עשרות של אנשים מלווים אותה בדרכה האחרונה...

חשבתי שכבר אין בי דמעות

חשבתי שאין בי כבר רגש למוות

הספיקה לי חצי דקה מול הקבר

מול בעלה והילדים

והתפרקתי...

דמעות ענקיות זלגו על לחיי

ואני לא מוצאת את עצמי שם

כואבת ובוכה חזרתי לעבוד

וכל מה שאני באמת רוצה 

זה אותך! 

שתבוא ותחבק

שתבוא ותרגיע

שתכאיב עד שלא יכאב יותר

שתבוא ותכיל את כולי...

אבל אתה לא פה, לא קיים...

כשאבוא הביתה

אכנס למקלחת

אתיישב מתחת למים

ואבכה עד שלא ישאר כלום...

אוהבת אותך חברה יקרה

אחרי ארבע שנים קשות

עכשיו את נחה

תשמרי עלינו מלמעלה

תעשו חיים כל עוד אפשר

כי מהחיים אלה

אף אחד לא יוצא בחיים...

💜