יומן חלל

לבושה בשמלה ארוכה שחורה,

מתחת לא לובשת כלום,

השמלה קצת שקופה קצת רפויה

מסתירה ומגלה את קימורי גופי...

שיערי הארוך אסוף כולו למעלה

ואוויר הקר מצנן לי את העורף

שולח צמרמורות לכל הגוף...

אתה עוצר לידי,

אני נכנסת, מחייכת,

ורואה את המבט, את היד...

המבט גרם לי להסיט את מבטי מעינייך

הרגשתי אותן חודרות לנפשי,

לאותה פינה סגורה,

ואתה התאפקת,

הרגשת

עצרת את הסטירה

(שהגיעה לי)

והתחלת לנסוע...

ידעתי שהלילה הכל ישתנה...

ידעתי שאתה תקח, שאני אתן...

שאתה תתן ואני אקבל...

בינתיים אנחנו נוסעים...

יש הרבה תחנות בדרך...

תחזיק לי את היד חזק!

שלא ארד ואברח רחוק...

אל תכניע את תשוקתי למרחבים

הענק לי מרחב בתוכך

מקום בטוח לנוע בחופשיות

כשאבוא אליך בשמלה שחורה

לתת את כולי לכולך

ותקח ותשתמש ותשמור

ותניח אותי לרגליך

יהלום שחור

בכתר אשר לראשך

ותקרא לי ואבוא עד אליך

לא כנועה! גאה!

להיות בשבילך...

להיות בשבילי...

כשנגיע ליעד

אהיה כולי שלך

לתמיד!

💜