יומן חלל

שבת בבוקר...

השקט של העמק מופר ברעש מנועי האופנועים שמטיילים באיזור.

אני יושבת עם הקפה והסיגריה של הבוקר ומקשיבה לקולות המנועים שמגיעים מהכביש, מרגישה איך האדרנלין נבנה בתוכי כמו כדור אש, איך כל תא בגוף נדרך כאילו מחפש לצאת לחופשי, ושוב הצורך לצאת ולחפש הרפתקה חדשה מתחיל לבעבע...

אבל אני פה... מפליגה בדמיון,

נושמת שקט להרגיע את החשק, 

נותנת לדמעות לשטוף את המועקה,

נרגעת לאט...

הנה מתחיל עוד יום בעבודה...

בוקר טוב...

💜