יומן חלל

בוקר שבת

כרגיל בעמק... שקט מסביב, ציוצי הציפורים מחזקים את השקט.

השמיים מעוננים, משקפים את ההרגשה איתה התעוררתי הבוקר.

 מרגישה שאני צריכה לחזור לתוך עצמי, לסגור את הפתחים אל נשמתי, להחזיר את החומות שהגנו על ליבי, ולהתרחק שוב מהכל...

לוקחת נשימה עמוקה, אוויר הבוקר הקריר מרגיע קצת את התחושה הכבדה, מנגבת דמעה שהעזה להתגלל החוצה, עוד נשימה עמוקה, וזהו! מעכשיו יהיה יותר קל...

קפה שני... סיגריה... שקט

אפשר להתחיל את היום...

בוקר טוב

💜